שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני לא מגיב.

לילי - אני עומדת לשטוף פנים ואז נזכרת שלא התקלחתי אתמול. אני נכנסת למקלחת.

טומי - אפי נכנסת לחדר שלי ונעמדת ממש מעלי לדעתי. "קום." היא אומרת, "עזבי אותי, אפי." אני אומר לה. "אז אני אגיד למישהו להביא לך ולליסוון אוכל לחדר. אנחנו מגיעים היום למחוז 10 ולא יהיה סיור, מיד לאחר ההופעה שלכם מול כל המחוז אתם תלכו לארוחה." אפי אומרת. "זה לא מעניין אותי." אני אומר בשקט בזמן שאפי הולכת

לילי - אחרי 10 דקות אני יוצאת מהמקלחת ומתנגבת. אני מצחצחת שיניים, ואז אני שומעת דפיקה בדלת. מזל שכבר הספקתי להחליף בחזרה לבגדים שישנתי איתם. מי שעומד בדלת לא מחכה לתגובה ונכנס. או אפי או סידוונה. אני מציצה לחדר. סידוונה. "או, יופי." היא אומרת בחיוך גדול. "אני רואה שכבר התקלחת. חסכת לנו זמן יקר. ואני אצטרך לעשות משהו דחוף עם השיער שלך...." סידוונה אומרת בכעס. אני מסיימת לצחצח שיניים ונכנסת לחדר. סידוונה מורה לי להתיישב על הכיסא, ואז נשמעת שוב דפיקה בדלת. "סוף סוף." סידוונה רוטנת. היא ניגשת לדלת ופותחת אותה. "הגיע הזמן באמת!" היא אומרת. "זה שעכשיו כמעט לפנות בבוקר, לא אומר שאתם לא צריכים להיות כאן בשעה שקבענו!" אני מביטה בשעון. תשע וחצי. אני מעדיפה שלא לומר כלום על זה, כי ארבעתם נראים מתים מעייפות, וקלורה מחזיקה בידה ספל קפה. "טוב, זה לא הזמן. נדבר על זה אחר כך. קדימה. יש לנו עבודה." אומרת סידוונה. אני נושמת עמוק ומצה לגרוע מכל. אחרי כמעט שעתיים וחצי סידוונה אומרת לי לקום ולעמוד מול המראה. אני מביטה בעצמי. שמלה כחולה כהה עם כתפיות עבות באלכסון, שמתחילה צמודה עד מתחת לחזה, ושם יש סרט עבה וגדול עם פפיון בצבע לבן בוהק. אחרי הסרט, יש שכבות מדורגות באותו גוון כחול. השמלה מגיעה עד אמצע הירך. השיער שלי אסוף בסרט לבן ויפה. צמידים לבנים ועגילים תואמים משתלשלים מאוזניי. לק שקוף עם פס כחול כהה במרכז וקישוטי נקודות לבנות. נעלי סירה לבנות עם פפיון חמוד. איפור מחמיא וקל. אני נושכת את השפה שלי.

טומי - מישהו נכנס לאחר כמה דקות. ואחריו אנשים מצחקקים ומעצבנים: ליסוון נכנסת עם הפמליה שלי שמביאה את הבגדים. "הבאתי לנו אוכל." היא אומרת. "אני לא רעב." אני אומר. "תניחו את הכל כאן, אם אצטרך אקרא לכם." ליסוון אומרת. הם יוצאים. ליסוון כנראה מניחה את הדברים על שידה ועושה עיקוף סביב המיטה שלי ונעמדת מול הפרצוף שלי, לבושה בבגדי עסקים סגולים. היא תוספת בידי ומושכת אותי לישיבה מולה. "אם אתה לא רעב תכנס למקלחת." היא אומרת ומצביעה בראשה לכיוון המקלחת. "אין לי כוח להתקלח." אני אומר. "אוקיי, אז בלי כוח, תכנס למקלחת. אתה נראה נורא. בוא נגמור את זה כבר, ואז נאכל ו-" היא מתחילה.
"אני לא רעב!"
"אז לפחות תתקלח."
היא מושכת אותי שוב, הפעם לעמידה ודוחפת אותי למקלחת. אני עומד בחדר, בוהה באמבטיה שמתמלאת. "יש לך חצי שעה." היא אומרת. היא יוצאת. בלית ברירה אני נכנס לאמבטיה. אני לא נשאר שם הרבה זמן, כשאני יוצא - אני מצחצח את שיני ולובש תחתונים וגופיה שהיא השאירה שם לפני שיצאה.
אני יוצא מהמקלחת וליסוון עוזרת לי ללבוש חולצת שלושה רבעים מכופתרת ללא צווארון בצבע כחול של לילה, ומכנס קורדרוי לבן. "אתה מסוגל לדחוף את זה למכנס לבדך?" היא שואלת בצחוק ובזמן שאני עושה זאת היא שמה לי שכבת מייקאפ על הפנים. "אתה כבר לא אדום." היא אומרת בחיוב ומושיבה אותי לנעול נעלי עור לבנות (ויש לומר מכוערות).
"אני יכול לחזור למיטה?" אני מתעלם מהערתה, "ולהרוס את שכבת המייקאפ? בחלומות!" ליסוון מתנגדת בתוקף. אני מתיישב על כיסא מול החלון.

לילי - "אז מה אתם אומרים?" סידוונה שואלת בגאווה וזוכה למלמולי הערכה מצד העוזרים שלה.

טומי - "מה העיניין, טומי?" היא שואלת. אני מתרווח בכיסא ונשען לאחור. "שום דבר." אני ממלמל

לילי - "סיימנו?" אני שואלת. "כן." סידוונה עונה. "ולא יזיק לך להביע הערכה. עשינו עבודה מעולה." היא משוויצה.

טומי - "ואני אמורה להאמין לך?" היא שואלת. אני שותק

לילי - אני שותקת ועומדת להתיישב על המיטה. "מה את חושבת שאת עושה?!" סידוונה צועקת. אני נבהלת. "אממ.. יושבת?" אני שואלת וקמה. "אל תחשבי אפילו לעשות את זה! השמלה שלך תתקמט, וזה בדיוק מה שחסר לנו."

טומי - אנחנו שותקים.


כיפ כחול D:

לילי - "בסדר, בסדר.." אני רוטנת ויוצאת מהחדר. סידוונה והעוזרים שלה יוצאים אחריי. אנחנו פוגשים את אפי במסדרון.

טומי - אנחנו ממשיכים לשתוק, מה שברור לגמרי שמסובך לליסוון, כי היא לא מפסיקה לזמזם מנגינה מעצבנת

לילי - "מעולה! אתם כבר מוכנים! מה עם ליסוון וטומי?" אפי שואלת.

טומי - אני מעיף מבט אליה מידי פעם, אולי היא תבין שאני מתכוון לזה שתפסיק. אבל היא בהחלט לא שמה לב.

לילי - "הם עדיין מתארגנים." סידוונה אומרת.

טומי - "אני חושבת שכולם כבר מוכנים." ליסוון אומרת פתאום וקמה על רגליה, אני מביט עליה. "קדימה טומי, ככל שלא תתנגד זה יעבור מהר יותר." היא אומרת

לילי - אפי נאנחת ודופקת על הדלת של החדר של טומי. "אתם מזדרזים שם?"

טומי - אני מביט בליסוון בשקט, היא נאנחת ומביטה בי במבט מתחנן, זה רק גורם לי להתרווח עוד יותר בכיסא. היא מושכת אותי ממנו אחרי דקה. "כן!" ליסוון אומרת ומביטה בי. "בשבילי?" היא שואלת.

לילי - אנחנו מחכים שליסוון וטומי ייצאו.

טומי - אני מחווה בידי שהיא תצא לפני והיא פותחת את הדלת ויוצאת, לרגע אני חושב על לחזור לשכב, אבל אין בכך כל טעם. אני יוצא מהחדר

לילי - "קדימה, אנחנו מאחרים!" אפי אומרת.

טומי - אני הולך אחרי כולם.

לילי - "למדתם את הנאום?" אפי שואלת. "כן." אני אומרת ומתעלמת מטומי.

טומי - "לא."