שירשור לי ולגל ♥

המממ... טומי? אני מזועזעת!

לילי - "בסדר... אולי עדיף שאתה תבחר חדר." אני ממלמלת בצחוק וסוגרת את הדלת.

טומי - אני מתחיל ללכת משם במסדרון. משהו ממש מוזר בכולם. לבסוף אני בוחר חדר. לוקח זמן לדלת להפתח אבל כשאני פותח אותה אני נותר המום - חדר שכולו מלא במסכים קטנים שמכוונים על כל חדר ברכבת. חלקם לא פעילים במיוחד אבל ברוב החדרים יש תנועה זורמת.

לילי - אני מתרוממת על קצות האצבעות כדי להציץ לחדר מעל כתפו של טומי.

טומי - אני מרפרף במבטי על המסכים, על אחד מהם מוקרנים שנינו. אני מתקרב לשולחן שעליו יש יותר מ100 כפתורים. חדר בקרה.

לילי - "וואו." אני אומרת בהתפעלות.

טומי - אני מביט במסך שעליו אנחנו מוקרנים. "D17..." אני ממלמל ומביט על הכפתורים. על אחד מהם כתוב D17. אני לוחץ עליו והמסך מראה תמונה של החדר, בלי תזוזות, בליעדנו

לילי - "טומי! אל תיגע!" אני אומרת לו ומתקרבת אליו.

טומי - אני מבחין בחדר שבו אני ישן 'E2'. אני לוחץ על הכפתור.

לילי - "טומי..."

טומי - "הם עוקבים אחרינו, אני לא רוצה שיעקבו אחרי." אני אומר ומנטרל את כל החדרים בלחיצת כפתור.

לילי - אני מביטה בו, מודאגת. "ואם הם יגלו?"

טומי - "שיגלו." אני אומר ומושך מהקיר את הכבל המרכזי. אני לוקח סכין שיש על השולחן וחותך אותו

פתאום הופיעה סכין..... קסם

לילי - אני מביטה בדאגה בטומי. "תיזהר..."

טומי - "נזהרתי." אני אומר ושומט את החוטים בפגועים מידי. "בואי, נחפש משהו אחר לעשות..."

לילי - אני יוצאת מהחדר ומעיפה בו מבט.

טומי - אני הולך במסדרון

לילי - אני עוקבת אחרי טומי.

טומי - "רוצה למרפסת?"

לילי - "בסדר."

טומי - אנחנו יוצאים למרפסת

לילי - "שקט פה." אני אומרת.

טומי - "כן..." אני מאשק

לילי - אני מוציאה את הקשת המטופשת משערי. "קר פה.." אני אומרת. נו בטח שקר לי. אני עם חצאית מיני.

טומי - "אז אני מניח שאנחנו נכנסים..." אני אומר

לילי - "איך שאתה רוצה. אבל הייתי שמחה להחליף לבגדים נורמליים. וגם לך לא יזיק."