שירשור לי ולגל ♥

מרטין - "נדבר מתישהו? אני חייב לזיז. אני גווע."

לילי - "בסדר. בתאבון." אני אומרת.

טומי - אני קם מהמיטה ומחליט לסקור את שאר הקרונות

לילי - מרטין מנתק ואני מניחה את הטלפון במקומו.

טומי - כשאני יוצא אני מוצא את לילי עומדת ליד הטלפון.

לילי - "הי." אני אומרת לטומי כשאני מסתובבת.

טומי - "אני הולך לסקור את הקרונות, רוצה לבוא איתי?" אני שואל

לילי - "בסדר." ממילא אין לי משהו יותר טוב לעשות.

טומי - אנחנו הולכים תחילה לקרון מלא בבובות חרסינה, משהו ממש מפחיד בהן

לילי - "הממ... שנלך לקרון אחר? הדבר הזה מלחיץ."

טומי - "כ..כן.." אני מהסס, המום לגמרי מכל הבובות

לילי - אני מביטה בטומי. "הכל בסדר?" אני שואלת.

טומי - "בטח. אני פשוט לא מצליח להבין את החדר הזה.."

לילי - "זה הקפיטול. למה ציפית?"

טומי - "אין לי מושג..."

לייל - אני מושכת בכתפיי.

טומי - אני יוצא מהחדר

לילי - אני יוצאת אחרי טומי. הבובות האלה פשוט מלחיצות....

טומי - "תבחרי קרון." אני אומר ה

לילי - אני מהססת לרגע ואז מצביעה על הקרון מלפניי.

טומי - "אחרייך." אני אומר

לילי - אני מניחה את ידי על הידית ופותחת את הדלת.

טומי - אני מנסה להציץ ב=פנימה

לילי - אני מגחכת. "היא לא אמיתית. תגיד לי שזה לא נכון." אני מביטה אל תוך קרון, שהוא ללא ספק קרון ההלבשה של אפי. יש בו כל מה שקפיטוליסטית מעל הממוצע צריכה. חצאיות, ז'קטים, חולצות, וכמובן - איפור. אני חושבת שיש לה צבע מכל דבר. ואני רצינית. כל גוון של כל צבע. זה מסודר לפי צבעים.

טומי - אני לא נכנס לחדר אבל סוקר אותו בעיני - יש לה אפילו חזיות בכל הצבעים!!!