שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מחייך ואנחנו נכנסים. אני מביט בבואתי שבמראה בחדר ומחליט לבסוף להוריד רק את העליונית

לילי - אני נכנסת לחדר שלי בחוסר רצון ומחליפה מהר לחולצת טריקו ומכנס ארוך. אני מורידה את הנעליים המעצבנות וגורבת גרביים.

טומי - בסוך אני מבין שזה נראה מוזר ומוריד את החולצה והעניבה ושם במקום חולצה וסוודר

לילי - אני יוצאת למסדרון במהירות האפשרית ומחכה לטומי, נשענת על הקיר.

טומי - אני יוצא מהחדר ומוצא את לילי

לילי - "הרבה יותר נוח בזה." אני אומרת לטומי כשהוא יוצא.

טומי - "אה.."

לילי - אני מחייכת. "שנלך?"

טומי - "לאן?"

לילי - "לא יודעת. רק לא לחדר שלי. אני לא רוצה להיות בו."

טומי - "את תצטרכי. אל תעלבי אבל זה היה בסדר ליומיים אבל ליותר משבועיים? אנחנו ילדים גדולים וכל זה..."

לילי - "זה שאתה אומר 'אל תעלבי' לא הופך את זה לפחות מעליב." אני אומרת, אבל לא נפגעת.

טומי - אני מגלגל עיניים.. "לחדר שלי?" אני שואל והיא מושכת בכתפייהץ

לילי - "בואי." טומי אומר.

טומי - אנחנו נכנסים. מוזיקה מתחילה. מה הקטע של המקום הזה?!

לילי - אני מגחכת.

טומי - "שנרקוד?" אני שואל, "אין לנו משהו יותר טוב לעשות."

לילי - אני מביטה בטומי. אין לי ממש תגובה לזה.

טומי - "את יודעת. ריקודי זוגות. סיבובים וכל זה..."

לילי - "אני לא מטומטמת."

טומי - "נו?"

לילי - אני מהססת ואז מתקרבת לטומי.

טומי - אנחנו מסתובבים כמה סיבובים ואני משפיל מבט כל הזמן לנעליים

לילי - אני מרגישה נבוכה. אין לי מושג למה בכלל אנחנו עושים את זה.

טומי - "זה כל כך צולע..."