שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מביטה בטומי. ואז על היימיטץ'. הוא נראה כאילו הוא כבר הספיק לשתות כמה כוסות יין, או אלכוהול.

טומי - "אתם פה כי אמרו לכם להיות פה." הוא אומר. משרתת קטנה נכנסת לחדר ומוסרת להיימיטץ' פתק. "ראש העיר מבקש אתכם להרמת כוסית." היא אומרת בשקט. "תגידי לו שאנחנו מיד באים." אומר היימיטץ'.

לילי - המשרתת מהנהנת ויוצאת. "טומי, הוא שתוי." אני לוחשת באוזנו כשהיימיטץ' פונה לסגור אחריה את הדלת.

טומי - "כמה זה שונה מבדרך כלל?" אני שואל ומוריד את העליונית המטופשת.

לילי - "תיזהר ממנו." אני לוחשת ואז היימיטץ' מסתובב אלינו בחזרה.

טומי - אני נאנח. "תודה על האזהרה." אני אומר בציניות

לילי - "אתם עכשיו חוזרים לשם, ואתם עומדים להתנהג כאילו כלום לא קרה. ומעכשיו, אתם תהיו כמו שני מלאכים קטנים. לא לריב, לא לצעוק, לא לדבר בקול רם מדי. ברור?" היימיטץ' אומר יותר משואל.

טומי - "אממ..."

לילי - "ותלבש את זה בחזרה." היימיטץ' אומר לטומי ופותח את הדלת כדי שנצא.

טומי - "זה מלוכלך."

לילי - "אז תעשה עם זה משהו." היימיטץ' אומר בקול כועס.

טומי - אני מושך בכתפי, המשרתת ההיא עדיין לצידנו. "תסלחי לי, את מוכנה להחזיר לי את זה כשנצא?" אני שואל, היא מהנהנת בלית ברירה ואני מחייך להיימיטץ'. "סודר."

לילי - "צאו. עכשיו." היימיטץ' מסנן.

טומי - אני מושיט ללילי את ידי והיא משלבת אותה בשלי.

לילי - אנחנו נכנסים בחזרה לחדר עם השולחן הארוך ומתיישבים.

טומי - ראש העיר קם לומר כמה מילות תודה ובינתיים מוזגים לכולם מיץ או יין.

לילי - אני מביטה בראש העיר במבט מתעניין, למרות שהמחשבות שלי בכלל במחוז 12. מרטין.

טומי - מוזגים לכוס זכוכית יין עד הרבע ומניחים אותה לידי. אני בוחן את היין.

לילי - אני מסרבת לכוס היין שמוצעת לי ולוקחת מיץ תפוזים במקום. מעניין אם פה הוא יותר טעים מאשר בבית.

טומי - "לחיים!" קורא ראש העיר וכולם עונים לו באותה קריאה ונוקשים כוסות זו בזו.

לילי - אני מרימה את הכוס לי ולוגמת ממנה. כן. יותר טרי זה יותר טעים. אני מחייכת לעצמי.

טומי - אני לוגם מהיין, הוא מרגיש יותר ישן. יש לו טעם מעט... אדמתי אולי?

לילי - אני מסתכלת על טומי. הוא שותה יין. בהצלחה עם זה. אני חוזרת לחשוב על מרטין. אני חייבת להתקשר אליו היום בערב.

טומי - הרבע כוס נגמרת והטעם לא מזמין לעוד אז אני מניח ומחייך אל ההמון

לילי - אני מניחה את הכוס. ראש העיר מתיישב וכולם חוזרים לפטפוטים שלהם.