שירשור לי ולגל ♥

לילי - "מחוז 12.... הנה אנחנו באים." אני ממלמלת.

טומי - הרכבת עוצרת. הדלתות נפתחות. והתחנה - שלרגע נראית שקטה, מתחילה להרעיש!

לילי - אני יוצאת החוצה בחיוך, מלווה באמא, פיטה וטומי.

טומי - אני מחפש מישהו מוכר. ורואה את אמא. אני קופץ מהרכבת אל הרציף. אני מתקרב אליה ומחבק אותה. והיא בוכה.

לילי - שנייה אחרי שאני יורדת מהרכבת, שדה הראייה שלי נחסם על ידי שיער חום, שיער בלונדיני ושיער ג'ינג'י. החברות שלי. אמה, ליז וסיידי. אני מחבקת אותן.

טומי - אני יודע שאמא לא תרפה. אני מחזק את החיבוק ואומר לה "התגעגעתי.."

לילי - "לילי!!!!" הן צווחות באוזני. אני צוחקת.

טומי - היא מרפה מהחיבוק ובוחנת אותי. אבא מופיע משום מקום והיא מתרוממת. "פיטה!!!!" נשמעת צעקה מהצד. אמא מביטה ומבחינה בקטניס שעושה פוזות. "מיד נשוב." הוא אומר וגורר אותי משם. מצלמות.

לילי - אני מרפה מהחיבוק שלהן. "אז מה חדש?" אני שואלת.

טומי - "אמרת שלא יהיו." אני רוטן לו בלחישה. "גם אני הייתי בטוח בזה. זה חד פעמי." הוא אומר, אני מביט אחורנית - לעבר אמא.

לילי - "את לובשת חצאית." אמה אומרת לי. אני מנסה להסתיר את החצאית בידי. ליז צוחקת.

טומי - "זה דפוק." אני אומר

לילי - "חוץ מזה?" אני שואלת, ונמחצת מתחת למשהו. "אבא!!" אני קוראת באושר.

טומי - "תתמודד." אבא אומר. אני מגלגל עיניים.

לילי - אבא מרים אותי באוויר. אני מחבקת אותו והוא נושק למצחי.

טומי - אני נעמד ליד עמוד תאורה.

לילי - "התגעגעתי אלייך." הוא אומר לי ומוריד אותי. אני מגחכת. "עוד דקה אחת באוויר אני הייתי חוטפת פחד גבהים." אבא, ליז, אמה וסיידי צוחקים. אין כמו הבית.

באלך להבחין בטומי - לילי?

טומי - אני נשען עליו, מביט באבא ובקטניס שעושים הצגות למצלמות.

לילי - אני מסתכלת מעבר לכתף של אבא. אני רואה את טומי נשען על עמוד.

טומי - אני משפיל מבט לרצפה

לילי - כולם מסתכלים לאיפה שאני מסתכלת. אני מחייכת. אמה, ליז וסיידי מצחקקות ומפנות לי את הדרך אליו.

טומי - אני מבחין בזווית העין במבטים שפונים אליי. אני מסתובב ומתחיל ללכת משם.

לילי - אני מנידה בראשי, לחברות שלי, שאני בסדר, ולטומי, שהוא חוזר לשגרה.

טומי - אני מביט בלילי. אני מבחין בעובדה שכולם מצפים ממני להגיד משהו. אני מהנהן ומסתלק מהתחנה.

לילי - אבא מתכופף אליי. "נתראה אחר כך." הוא לוחש לי והולך.