שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני קם ופותח את הארון. אני שולף מכנס וחולצה.

לילי - אפי מנידה בראשה. היא הולכת לכיון המיטה שלי ומרימה את הפיג'מה הכי מטופשת שראיתי בחיים.

טומי - "תוך כמה זמן אני אוכל לעשות ספורט?" אני שואל. "מה? אממ תוך שבוע-שבועיים." אבא אומר

לילי - אני נחרדת. "אני לא לובשת את זה!" אני אומרת.

טומי - "ברצינות? ומה אעשה כל הזמן הזה? אעזור לך במאפייה?" אני שואל. "אפשרי." אבא אומר. "המצלמות יעקבו אחרינו?" אני שואל. "אני חושב שלא. קטניס כמעט שברה את כל העפרונות של הקברניטים." אבא צוחק.

לילי - "בטח שאת כן." אפי אומרת, ודוחפת את הפיג'מה הילדותית לידי.

טומי - "מעולה." אני אומר

לילי - "אני חייבת?"

טומי - אני נשכב על המיטה.

לילי - "כן." אפי אומרת בתקיפות. אני נאנחת, נכנסת למקלחת, מתלבשת וחוזרת.

טומי - אבא מביט בי, "אתה לא דומה לי אחרי הכל." הוא אומר. "למה אתה מתכוון?" אני שואל. "אולי קצת במראה. אבל חוץ מזה בכלום." הוא אומר.

לילי - "יותר טוב." אפי אומרת בשביעות רצון עצמית ניכרת. 'אני נראית מטופשת.' אני מתה להגיד אבל מתאפקת. "אז מחר אנחנו מגיעים למחוז 12. תישני טוב הלילה. הולך להיות לך בוקר עמוס מחר." אפי מחייכת. 'בבקשה תלכי מפה.' אני מתחננת לאפי במחשבותיי. "תסתרקי." אפי מורה עליי. אני לא מתווכחת ונכנסת למקלחת שוב כדי למצוא מסרק. כמובן שאני מוצאת אותו. אני מסתקת במהירות ויוצאת בחזרה לחדר.
"מעולה. עכשיו אפשר לישון בשקט." אפי אומרת. "לילה טוב."
"לילה טוב." אני אומרת לה. אפי מחייכת והולכת אל הדלת. היא יוצאת. תודה לאל. אחרי כמה דקות של בהייה בדלת הסגורה, אני חוזרת להסתובב בחדר בשיעמום. אחרי כמה דקות, אמא נכנסת לחדר. היא סוקרת את הבגדים שלי.
"אפי?" היא שואלת. אני מהנהנת. "אני מרגישה מטופשת."
"אל תדאגי. מחר תהיי בבית, ותוכלי ללבוש מה שתרצי." אמא אומרת.
"הידד!" אני מריעה. אמא מחייכת. "בלי שמלות?"
"בלי שמלות." אמא מבטיחה. "עכשיו כדאי שתלכי לישון." [/i]'כן, כי ממש לא התכוונתי לעשות את זה.' אני שוב מדברת במחשבותיי. אני נורא צינית היום.
"בסדר." אני אומרת. אני נכנסת למיטה, ואמא מכסה אותי, כמו אז כשהייתי קטנה.
"לילה טוב." היא אומרת.
"לילה טוב." אני אומרת לה. 'תזכורת לעצמי: להפסיק לדבר במחשבות לאנשים אחרים.' אני חושבת, וכשאמא יוצאת מהחדר אני מוסיפה 'או לעצמי.'

טומי - אנחנו שותקים זמן מה, עד שאבא אומר "לילה טוב." ויוצא מהחדר. אני שוכב זמן מה במיטה, אבל לא יכול לחשוב על לעצום עין. אני מחליט ללכת לשתות מים.

לילי - אני שוכבת במיטה ומנסה להירדם.

טומי - אני הולך לשתות וכשאני יוצא אני נעמד מול החדר של לילי. אני מתקרב לדלת ועומד לדחוף: אבל אני מחליט שלא. אני נכנס לחדר שלה.

ליי - אני כמעט נרדמת כשאני שומעת את הדלת נפתחת. אני מתרוממת ומתיישבת במיטה. "מי זה?" אני שואלת, מטושטשת.

טומי - "הערתי אותך?"

לילי - טומי. "לא. זה בסדר."

טומי - "אני... יכול לשבת? על המיטה שלך זאת אומרת.. קצת כואבת לי הרגל..." אני שואל בזהירות

לילי - "בטח." אני אומרת. "בוא."

טומי - אני מטפס על המיטה שלה ומביט בה. בחושך.

לילי - "שאני אדליק את האור?" אני שואלת.

טומי - "לא. זה בסדר."

לילי - "בסדר. לא מצליח להירדם?"

טומי - "לא.." אני אומר.