שירשור לי ולגל ♥

לילי - "אז... לאן נעלמת מקודם?"

טומי - "הייתי צריך לומר משהו לפיניק..." אני אומר

לילי - "אה." אנחנו שותקים. "אממ... בקשר למה ששאלתי אותך קודם..."

טומי - "מה עם זה?" אני שואל.

לילי - אני מסמיקה. מזל שלא הדלקתי את האור... "אתה יודע למה אני מתכוונת?"

טומי - אני מביט בה.

לילי - "אתה... לא צריך לענות לי עכשיו."

טומי - "אבל-" אני פותח.

לילי - "זה בסדר. סליחה אם הפלתי עלייך את זה."

טומי - "לילי-" אני ממשיך.

לילי - "וגם אם תגיד לא, זה בסדר."

טומי - היא מתחילה לבלבל לי בשכל על משהו שלא אכפת לה ושאנחנו בסך הכל היינו במשחק. אני מתקרב אליה אפילו בלי שהיא שמה לב ומנשק אותה.

לילי - אני עוצרת את הנשימה שלי.

טומי - אני מנשק אותה, לא חושב על מה קורה סביבי.

ליל - אני מנשקת את טומי בחזרה.

טומי - אני מושך אותה לעמידה על הברכיים.

לילי - אני נעמדת על הברכיים ומסתכלת לתוך עיניו של טומי.

טומי - אני מביט בה. "זה ענה לך על השאלה?" אני שואל.

לילי - אני מהנהנת.

טומי - אני נשכב על המיטה שלה ובוהה בתקרה.

לילי - אני בוהה בטומי.

טומי - "זה באמת מאחורינו לילי? עברנו את המשחקים?" אני שואל.

לילי - אני מהנהנת, עדיין בהלם. אני מסתכלת על טומי מלמעלה, לשם שינוי.

טומי - "אני מחר בן 14. זה הזוי." אני אומר פתאום.

לילי - אני יוצאת מההלם חלקית ונשכבת ליד טומי. "למה הזוי?"