שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מקווה שהמייקאפ מסתיר כמה אני מסמיק.

לילי - אני פוזלת אל טומי. הוא מסמיק. אני משפילה את מבטי, מחייכת. הקטעים עכשיו עוברים מהר יותר. המוות של החמישה הבאים. כשמגיעים לקטע שאנחנו - ארבעתנו אני, טומי, ברוק וג'וליאן - פוגשים את ג'וש, אני מפנה את מבטי.

טומי - אני תופח על המקרופון שהצמידו לחולצתי ובודק עם שומעים. שום דבר. "מה קרה?" אני לוחש לה.

לילי - "אני לא רוצה לראות את זה שוב." אני לוחשת לו. מאוחר מדי. כמויות הדם מציפות את שדה הראייה שלי, ואז הדמעות. אני נזכרת בכל מה שג'ייקי אמרה לי. ג'וליאן לקח כדורים נגד דיכאון. איים להתאבד במשחקים. אני עזרתי לו להתרפא.

טומי - "זה עוד מעט נגמר." אני אומר.

לילי - תותח. מראים את כל הקטע שאני צועקת על ג'וש. וואו. ממש התחרפנתי שם.

טומי - אני נשאר אטום. המוות הבא - מחוז 11.

לילי - מציגים את כל השמינייה האחרנה, שהופכת בחצי דקה לשביעייה.

טומי - התמונות רצות במהירות, אולי זה רק אני - אולי זה באמת מה שקורה. הסרטון נגמר ואני מרשה לעצמי לצאת מהנוקשות ששקעתי בה. הקפיטול מוחא כפיים, בהיסוס רב - אני שם לב שגם האנשים מהמחוזות. זה מה שאף אחד לא רוצה לראות. "טוב, אז, ראינו הרבה. מה יש לכם לומר?" שואל סיזר מתוך כרטיסיה שנכתבה לו, לילי עדיין במצב רגיש. "אתה יודע סיזר, אתה שואל שאלה כל כך כללית. אולי תשאל דבר ספציפי יותר. זה יהיה נחמד מאוד מצדך." אני אומר ומשלב את ידי. "אוקי." אומר סיזר. הוא מביט בכרטיסיה.

--

דיי לא נכון!!! כתבתי חפירה והיא נמחקה ><

חחחח שמתי לב

לילי - "טומי, ראינו שלילי ציפתה שתתצטרף אליה ואל ג'וליאן בקרן השפע. היתה אמורה להיות לכם איזושהי ברית?" סיזר שואל.

טומי - אוקי. שיט. "למען האמת סיזר, אני חושב שלא. אבל אני יכול להבין את לילי." אני אומר לבסוף.

לילי - "להבין אותה בקשר למה?" שואל סיזר, בבירור שמח על שיתוף הפעולה של טומי. גם אני מופתעת. בראיון הקודם הוא לא הוציא מילה.

טומי - "אתה יודע, כל אחד היה בוטח יותר מכל בצוות שלו. כנראה יש אנשים שמודים ויש כאלו שלא. אני מאלה שלא." אני אומר.

לילי - סיזר מחייך. "כרגע הודת." הוא אומר. "אבל נראה לי שהקהל לא ממש הבין למה התכוונת, אז אולי תסביר קצת יותר?" סיזר שואל.

טומי - "זה מסובך. זה כמו לדומגא. קח לדוגמא... אממ... חברת אופנה?" אני פותח, חברת אופנה - בחיי, רק ככה הקפיטול מבין. כולם מתלהטים. "אחד העובדים מסתכסך עם החברה ורוצה לעבור לעבוד בחברה המתחרה. שמציעה לו כל טוב, אבל מצד שני החברה הקודמת שלו מתחרטת ומתנצלת. למי לדעתך הוא ילך?" אני מסביר.

לילי - סיזר חושב לרגע. "אממ... אני חושב שאני מבין אותך. אז מה הרגשת כשלילי, ברוק וג'וליאן מצאו אותך?"

טומי - "אני לא חושב שהיו לי ברירות." אני צוחק.

לילי - אני מחייכת.

טומי - "עוד משהו סיזר?" אני שואל.

לילי - סיזר צוחק. "רוצה כבר לחזור הביתה, הא טומי?"

טומי - אני משתתק.

לילי - אני לוחצת את ידו של טומי בעידוד. "הקפיטול מדהים, סיזר. זה נכון." אני אומרת. "אבל... אין כמו הבית."

טומי - לילי מדברת, וזה משאיר לי זמן לסקור את הקהל. אני מבחין בפיניק, שלא נראה מבסוט במיוחד. אני חייב ללכת אליו מאוחר יותר

לילי - "נכון. ברור." סיזר אומר ופונה אליי. "אז, איך זה להיבחר למשחקים כבר בשנה הראשונה?" סיזר שואל ברוך.

טומי - אני מביט על לילי, רוצה לשמוע את תשובתה. היא כל כך זוהרת. אני מביט למרחק ומבחין בשעון הגדול שבכיכר הראשית של הקפיטול. עוד 10 דקות זה יגמר.