שירשור לי ולגל ♥

לילי - "אתה אוהב אותי, טומי?" אני שואלת ישירות.

טומי - אני מיישר אליה מבט. "אני-" אני מתחיל לומר בדיוק כשאפי מגיעה ואומרת לנו שנתכונן ושעוד דקה אנחנו עולים.

לילי - אני מהנהנת. "בסדר." לכי מפה. לכי מפה. אני אומרת לה בליבי.

טומי - אפי תופסת בזרועי בידה האחת ובשניה את זרועה של לילי וגוררת אותנו איתה. ראשונים עולים צוות ההכנה, אחר כך הסטייליטסטים, אחר כך אפי שממהרת לתפוס את מקומה. המדריכים. ואחורנים: אנחנו. אני מביט במסכים הגדולים, שהפרצוף שלי מכסה אותם ונושם עמוק.

לילי - אני משתדלת לחייך לקהל.

טומי - אני מצליח להציל חיוך קטן, ומביט אל הקהל. אני ולילי מתקדמים לעבר הספה שעליה אנחנו אמורים לשבת. אני פוזל לעבר לילי ומחליט החלטה חשובה.

לילי - אני נזכרת בכל מה שאפי אמרה לי על ראיונות.

טומי - "גבירותיי ורבותי! אזרחי פאנם! אני מציג לפניכם! את המנצח והמנצחת בסבב של משחקי הרעב ה93!!! טומי מלארק ולילי הות'ורן!!" מכריז סיזר וכל קהל הקפיטול מוחא כפיים בהתלהבות. סביר להניח שזה המצב גם במחוז 12. אני סוקר במבטי את הקהל הנלהב: בשורות הרחוקות ביותר יושבים אוכפי שקט, לפניהם בני הקפיטול, לפניהם המנצחים והצוותים מכל מחוז. ובשורה הראשונה הצוות של מחוז 12 ואנשים בכירים בקפיטול. וכולם מוחאים כפיים.

לילי - אני מחייכת ומנופפת בבישנות אל הקהל.

טומי - אני מוצא את עצמי בשלב מסויים יושב, ובוהה. זה מוזר. "אז." אומר סיזר.

לילי - אני מחייכת אל סיזר, אחרי שהתיישבתי.

טומי - "אז." אני אומר לסיזר. "קודם כל ברכותיי." אומר סיזר ומחייך אליי.

לילי - אני זזה כדי לשבת קרוב יותר לטומי. "תודה." הוא אומר.

טומי - "אז. לפני שנתחיל לדבר. מה דעתכם שנראה את מיטב המשחקים? הא?" שואל סיזר. דעתי? לדעתי צריך להריץ לסוף. למתי שהמסך מחשיך והביתה. זאת דעתי. אבל אני רק מהנהן.

לילי - אני מהנהנת בקושי. אני ממש לא רוצה לראות את זה. חוויתי את זה ב-לייב.

טומי - ההקרנה מתחילה, אני מחפש משהו שקרוב למסך להתמקד בו אבל מוצא את עצמי צופה בזוועה. אותי, את כל שאר המתמודדים.

לילי - אני מסתכלת על המסך. קרן השפע.

טומי - אני מביט בדברים שלא ידעתי מעולם שקרו, כמו למשל שברוק והנערה ממחוז 3 נפגשו. וברוק נתנה לה לברוח. ושג'וש התקוטט לא פעם ולא פעמיים עם הנערים ממחוזות 1 ו2. וגם עם הבנות

לילי - אנחנו רואים את המוות של עשרת המתמודדים הראשנים בחצי השעה הראשונה. כשאני ראה את הקטע של טומי וג'וש מכים אחד את שני בכאילו, אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. הם לא שפויים.

טומי - 1,2,3,4,5,6,7,8,9,10,11 והפעמים ממשיכות. יותר מ11 פעמים ג'וש התקוטט עם מישהו מבני הברית שלו.

לילי - ג'וש ממש מפתיע אותי. שקרייריסט יריב עם קרייריסטים בני ברית? אנחנו רואים את הקטע שברוק נפגשת איתי ועם ג'וליאן. המוות של סם. אני משתנקת.

טומי - זה כבר יותר מידי.

לילי - אני מניחה את ראשי על כתפו של טומי. זה אכזרי. המשחק הזה אכזרי. כשאני רואה את הקטע שהקריריסטית פוצעת את טומי בחזה, אני מוצפת זעם.

טומי - זה כמעט נגמר? אני שואל בליבי. מקווה שכן.

לילי - הקטע שאנחנו מוצאים את טומי. הנשיקה הראשונה. אני נהיית נבוכה, מודעת למבטים של אמא.