שירשור לי ולגל ♥

טומי - "אני אזרום איתך הפעם. אבל זה לא אומר שאני חושב שמה שאת אומרת נכון."

לילי - "חבל. כי זה נכון." ברוק אומרת.

טומי - אני שותק. "אז יש לנו חוט מנחושת...." אני מהמהם. "אפשר להרגיש?" ג'וליאן קופץ מבקש ואני שם אותו בידו.

והוא יודע שזה חוט מנחושת כי...?

לילי - "יש עוד דברים שאתם יודעים שאפשר לעשות עם חוט נחושת?"

שיניתי (:

טומי - "להתיך אותו." אני צוחק.

לילי - "גאון. ומה עושים עם חוט נחושת מותך?"

טומי - "מעוותים לו את הצורה"

לילי - אני צוחקת. גם ברוק וג'וליאן צוחקים.

טומי - אני מביט בהם. לא מבין למה הם צוחקים.

לילי - "מה?" טומי שואל.

טומי - אני ממשיך להסתכל עליהם.

לילי - אנחנו מפסיקים לצחוק, ויש בינינו הסכמה שבשתיקה לא לספר לטומי למה צחקנו, כדי לעצבן אותו.
"אני חושבת שכדאי שנצא מהמערה הזאת. לא בא לי עוד מפולת שלגים." אני אומרת.

טומי - "מספיק טוב לדעתי." אני מתרענן ברגע

לילי - "ברוק? ג'וליאן?" אני שואלת אותם. "מה דעתכם?"

טומי - "אני בעד" ברוק אומרת וג'וליאן מושך בכתפיו.

לילי - "אוקי. אז... שנארוז?"

טומי - אני מושך בכתפיי ועוזר לכבות את המדורה

לילי - אני מגלגלת את שקי השינה.

טומי - הרטיבות של השלג מכבה את האש, או יותר נכון החוסר בחמצן. "תלבש מעיל טומי." אומרת לי ברוק וזורקת עליי את המעיל שלי.

לילי - ג'וליאן ואני אוספים את הציוד שהיה בתיק שלנו לתוכו.

טומי - אני מגחך ושם על עצמי את המעיל. הכובע שלי על ראשי מהרגע שקמתי. איכ.

איכ?

לילי - אחרי כמה דקות אנחנו מסיימים לארוז.

טומי - "זזנו?" אני שואל. אני מלא מרץ לצאת מפה.

לילי - אני מחייכת. "אם ברוק וג'וליאן מוכנים, אז מצידי כן."

טומי - "יש!" אני אומר ומתחיל ללכת לכיוון הכניסה, לא ממש אכפת לי עם כואב לי - רק ללכת מפה