שירשור לי ולגל ♥

לילי - "נכון. עכשיו אני שומע." ג'וליאן אומר. "לשם." טומי מצביע. "רגע." ברוק עוצרת אותנו. אנחנו מסתכלים עליה. "אולי כדאי שדווקא כן נחכה לו כאן."

טומי - "הוא יהרוג אותנו."

לילי - "הוא לבד." ברוק אומרת. "אנחנו ארבעה. חשבון פשוט."

טומי - "אז תהרגי אותו את." אני אומר בגועל ומשיט לה את הסכין שלי כלהבתו מולי.

כשלהבו. סכין = זכר. אל תשאלי מה יש לי היום עם זה.

לילי - "אף אחד לא אמר שצריך להרוג אותו. אולי נתחבא פה." אני אומרת אחרי שאני רואה על פניה של ברוק את אותה הבעה שראיתי כשהיא הרגה את סם. גועל. תדהמה. פחד.

טומי - "אני ממשיך. תעשו איתו או איתה מה שאתם רוצים" אני אומר

לילי - "נו, טומי..." אני אומרת. "רק נתחבא. בבקשה."

טומי - "ביי." אני אומר ומתחיל ללכת

לילי - "טומי..." אני מתחננת.

טומי - אני מנסה לא להביט להם בפנים.

לילי - אני מתקרבת אליו. "אל תעשה את זה שוב." אני לוחשת בתחינה.

מה זה בתחינה? XD

טומי - אני מתחיל ללכת כשבדיוק חץ ראשון עובר לי מעל הכתף.

חחחח תפתחי מילון

לילי - אני שומעת את הזמזום המוכר מאוד של חץ מתעופף ומתכופפת מתוך אינסטינקט. אני לא מספיקה להזהיר את טומי, והוא כמעט נפגע. "להתחבא." אני מסננת. "עכשיו."

טומי - אני מתכופף, מרגיש את העצם שנפגעה אז מהנפילה כואבת. אני מנסה להבין מי המועמד הזה אבל ללא הצלחה.

לילי - כולנו רצים להתחבא מאחורי עץ.

טומי - אני מנסה להביט מי זה אבל לא מצליח. אני שומע אנחה מאחורי. ג'וליאן.

לילי - אני מסתובבת לאחור. "הכל בסדר?" אני לוחשת, ממש חלש.

טומי - אני רץ לג'וליאן שמכופף ופולט אנקות*.

לילי - אני מסתובבת במהירות בחזרה כי אני שומעת צעדים. אני מושיטה את היד שלי אל הקשת, אבל מגלה שהחץ כבר מתוח בה.

טומי - "ג'וליאן?" אני שואל. ושם לב שהוא רועד כולו. מקווה שזה מקור.

לילי - אני מסתובבת אל ג'וליאן וטומי. ג'וליאן יושב על הקרקע, כמעט מקיא.

טומי - אני לא טוב במצבים כאלה, אני יודע שסביר להניח המועמד מכוון חץ נוסף ישר לכיווני אבל אני מניח את ידי על גבו של ג'וליאן, כמו שאמהות עושות כילד מקיא.

לילי - "מה קרה?" אני שואלת בלחש. "קיבלתי מכה ברגל מהעץ..." ג'וליאן אומר.

טומי - "אתה רועד." אני אומר - ספק לו ספק לעצמי, כי אני אומר את זה בעיקר לאוויר

לילי - "ג'וליאן, תחשוב על משהו נחמד. טומי, שששש."