שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני קם על רגליי, מה לעזאזל קורה פה?

לילי - אני מסתובבת שוב אל טומי ומסמנת לו להתכופף. אני מסתובבת חזרה, ורואה את.... ג'וש. כן, ג'וש.

טומי - אני מתכופף. אחח!

לילי - אני מסתכלת על ברוק, שישר מתה לקפוץ על ג'וש.

טומי - נראה שמי שזה לא יהיה נחוש בדעתו להרוג, הוא יורה עוד חץ.

לילי - אני מותחת את החץ בקשת עוד יותר ליתר ביטחון. ויוצאת מאחורי העץ. "ג'וש, אל תירה!" אני צועקת. ג'וליאן ישר קופץ מאחורי. "לא!" אני צועקת יותר חזק ומתכופפת, כשהחץ השלישי נורה מהקשת של ג'וש. ונתקע הישר בצוואר של ג'וליאן.

טומי - אני מתחיל לחשוב שאולי יש לי משהו עם דם, כי מהרגע שהחץ פוגע בג'וליאן אני רק עומד בלי לזוז ובוהה בצווארו של ג'וליאן. הכל מתרחש סביבי - אבל אני לא מתייחס לכלום.

לילי - "ג'וליאן!" אני צורחת, ורצה אליו כשהוא נופל על השלג. ג'וש מחוויר מאחורי.

טומי - הכל קורה, ואני לא מתייחס לכלום. אני רק בוהה בדם, כאילו זה הדבר היחיד שקיים פה.

לילי - "ג'וליאן..." אני בוכה. ואז בפרץ פתאומי של זעם, אני מסתובבת אל ג'וש, שבינתיים הלך לאחור ונתקל בעץ. אני משחררת את החץ בקשת שלי, והוא נתקע בעץ מעל כתפו של ג'וש, ומצמיד את המעיל והסוודר שלו לעץ. ג'וש תקוע.

טומי - אני מביט בדם.

לילי - ג'וש מנסה להשתחרר, בזמן שג'וליאן מושיט את ידו את החץ, כדי לשלוף אותו. אני מחזיקה אותה. "לא. אל תעשה את זה." אני לוחשת.

טומי - אני רק מביט על הדם שזורם. מה הקטע שלי?

לילי - אני מסרבת להשלים עם מה שעומד לקרות. לא. זה לא יכול להיות. ג'וליאן לא עומד למות. לא ככה. לא עכשיו. הדמעות יורדות על לחיי. אני מוציאה בעקשנות תחבושת ומים מהתיק. "לא, לילי. אל תעשי את זה. אין טעם." ג'וליאן לוחש, ומחייך את החיוך החם והמוכר שלו. אבל החיוך מתערער, והוא מתחיל להשתעל ולרסס את פניי בדם. לא. זה לא קורה.

טומי - ברוק נעמדת מולי. אני מביט בה. "טומי..." היא לוחשת לי. אני מבין את הרמז ומהנהן. היא רצה לעבר ג'וש.

לילי - טומי כורע לידי. "לילי..." הוא לוחש, ועיניו מביעות עצב עמוק.

טומי - אני נוגע בכתפה שהיא מעיפה את ידי בתנועה. "תפסיק להיות אידיוט."

לילי - "ג'ול, בבקשה, תן לי לעזור לך..." אני מתחננת ומתעלמת מטומי שנועץ בי מבט המום.

טומי - אני לא בטוח ממה אני יותר המום: מהדם או מלילי

לילי - "לא. זה לא יעזור. באמת. אין טעם." ג'וליאן לוחש ומשתעל שוב.

טומי - אני מביט לאחור, אל ג'וש וברוק.

לילי - "לא." אני מתקשחת. "אל תעזור לה." אני אומרת לטומי. "ג'ול, שתוק. אני מטפלת בך." אני אומרת, כשהדמעות זולגות עדיים על לחיי.

טומי - אני לא יודע מה לעשות.

לילי - "תעזור לי." אני אומרת לטומי. ג'וליאן עכשיו נושם נשימות רדודות. אני מניחה את ראשי על חזהו. "ג'ול... רק עוד קצת. בבקשה. תחזיק רק עוד קצת." אני מתחננת אליו, כשליבו מפסיק לפעום לכמה שניות.

טומי - אולי אני כן מוטופובי