שירשור לי ולגל ♥

לילי - "וואו. אתה ממש אוהב את המערה הזאת." ברוק אומרת ואני מהנהנת בהסכמה. ג'וליאן יותא אחרי טומי.

טומי - "אמממ" אני צוחק כשאני מחכה להם למטה במערה.

לילי - אני יוצאת ואז ברוק, שמעיפה לרגע מבט לאחור.

טומי - אני מסדר את הכתפיות שיהיו בגודל המתאים

לילי - אחרי שכולנו יוצאים, אנחנו מתחילים ללכת בשלג.

טומי - זה קצת פחות קל ולילי משתרכת איתי מאחור

לילי - "אתה צריך עזרה?" אני שואלת, למרות שאני בטוחה שהוא יגיד לא.

טומי - "אני דיי בסדר."

לילי - "ציפיתי שתגיד לא. אבל אתה יכול לבקש עזרה מתי שאתה רוצה." אני אומרת.

טומי - "תודה." אני אומר

לילי - "בבקשה."

טומי - אנחנו צועדים. "כדי שנאמר לברוק שיחכו לנו איפשהו. אני לא יודע מה איתך, ההליכה הזאת עייפה אותי משום מה - אני לא אחד שמתעייף מהר."

לילי - "אמרתי לך שאתה חולה." אני אומרת

אם לא ראית, שוב נתקע לי הצ'אט

טומי - אני לא מביט בה. "אז איך זה שאף אחד לא נדבק?" אני שואל.

ראיתי... פייס?

לילי - "אנחנו חסינים?" אני יותר שואלת מאומרת.

אוקיי

טומי - "מאוד מצחיקה." אני אומר ומביט בעיניה האפורות

לילי - אני מחייכת ומביטה בעיניו הכחולות, נאבקת לא לשקוע בהן.

טומי - בלי שאני מבין יותר מידי מה אני עושה אני מנשק אותה שוב.

לילי - טומי מנשק אותי.זאת כבר פעם שלישית.

טומי - אולי משהו באמת קורה, אני מעדיף לנסות לא להכנע לזה - אני עלול להתאכזב, ולא מלילי...

לילי - אני מנשקת את טומי בחזרה.

טומי - למה זה קורה לי? למה אני לא מצליח להתנגד לה? למה אני מתחיל להרגיש כלפיה משהו? למה אני חייב להיות כמו אבא שלי?

לילי - אני עוצמת את עיני, ושוקעת.

טומי - אני לא יודע כבר מה להרגיש, אני נותן לעצמי להרגע ולהאשב פנימה. יכול להיות שאני מרגיש כמוה?

לילי - "אתם באים?" ברוק קוראת אלינו. היא וג'וליאן כבר נכנסו ליער.