עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

סבסטיאן - אני מהנהן, מתאפק לא לנשק אותה. "כמובן. אני מבין."

קתרין - "תודה שאתה מכבד אותי."

סבסטיאן - "אין על מה." אני אומר בחיוך קטן.

קתרין - "אני אלך לסדר את הסלון."

סבסטיאן - "את לא צריכה. תנוחי קצת. אני אסדר."

קתרין - "אני כן."

סבסטיאן - "מה את כן? צריכה לסדר?" אני קוטע את תשובתה. "מה פתאום! לכי לחדר שלי ותנוחי. בסדר? את נראית מותשת."

קתרין - "אני ישנתי בסלון. זה הפך אותו לחדר שלי. אני צריכה לנקות אותו."

סבסטיאן - אני תופס בזרועה בעדינות ועוצר אותה. "אני אנקה את הסלון. את תישני בחדר שלי." אני מבהיר לה במבט חודר.

קתרין - אני מהנהנת והולכת לחדרו

סבסטיאן - אני נאנח בשקט, משפיל את עיני לרצפה עד שאנאבל חוזרת בדילוגים כושלים לחדר. "שלום!" היא אומרת בעליזות. "איפה קייט?"

להיות סבסטיאן?

קתרין - אני נחה במיטתו של סבסטיאן

כרצונך.

אנאבל - סבסטיאן לא עונה. אני מנופפת בידי מול פניו. "איפה קייט?" אני חוזרת באיטיות ובהדגשה כשהוא סוף סוף מביט בי.

סבסטי - "שלחתי אותה לנוח בחדר."

אנאבל - "רעיון טוב. יש לך מושג למה אני מרגישה בהנגאובר נוראי?"

סבסטי - "רקדת כל הלילה."

אנאבל - אני מביטה בו בחלחלה. "עשיתי מה?!"

סבסטי - "לא איתי. אל תדאגי. היית קצת שתויה והכרחת אותי לשחק איתך במסיבת פיג'מות."

אנאבל - אני פולטת קללה בשקט. "באמת?"

סבסטי - "כן."

אנאבל - "מצטערת על זה. זה היה נורא?"

סבסטי - "קשה לראות הבדל. היי את מרגישה יותר טוב?"

אנאבל - אני מהנהנת. "תודה על ההתעניינות."

סבסטי - "אני שמח... טוב אני הולך לסדר את הסלון."

אנאבל - "אני אלך לסדר את המטבח." אני מתנדבת לעזור.