עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - "אני לא יודעת. ישנתי."

אנאבל - "זה רע. ממש רע." אני אומרת ומתחילה לקום מהמיטה.

קתרין - אני מתחיל לסדר כריות בחזרה על הספה והמיטה

אנאבל - אני נאנחת ונופלת חזרה על המיטה עם כאב ראש נוראי.

קתרין - "תנוחי."

אנאבל - "רק אם אני חייבת..." אני ממלמלת ועוצמת עיניים.

בואי נריץ.

קתרין - אני מסיימת לסדר את הכריות ולתפור את הקרעים שהחברות והרסיסים עשו, סבסטיאן נכנס

אנאבל - "היי, סבסטיאן."

איך היא רואה אותו?

קתרין - "נרפאת." אני אומרת וקמה לחבק אותו.

בקלות. היא פקחה עיניים בלב מסוים.

אנאבל - "לכל השדים, איך את לא רואה את זה?" אני ממלמלת לעצמי בשקט.

קתרין - "בבירור שאת לא. יש לך זכוכיות בלחי." הוא אומר. "זה לא כואב." אני אומרת במשיכת כתפיים

אנאבל - אני מביטה בהם בזמן שסבסטיאן מתקרב לקייט ושולף בעדינות את הזכוכית מלחיה.

קתרין - "זה היה לא הכרחי. אבל תודה."

אנאבל - "אין בעד מה." סבסטיאן אומר. אני רואה מבט מהוסס בעיניו, ולבסוף הוא רוכן ונושק לקייט על לחיה.

קתרין - "לא." אני אומרת

אנאבל - אני פותחת את עיני שכבר הספקתי לסגור ומרימה קבה לכיוונה של קייט. היא לא שמה לב, מאחר והיא עומדת בגבה אליי. "אני צריכה לשתות. אני כבר חוזרת." אני אומרת, קמה מהמיטה הארורה ויוצאת מהחדר כדי לתת לשניהם זמן לדבר.

קתרין - "היה לי סיוט אתמול שחבר שלי רוצה לאכול אותי."

סבסטיאן - אני עומד שם לרגע, מבולבל לחלוטין, עד שאני מבין. ואז אני שותק.

קתרין - "יש לי נקיפות מצפון. וזה כואב."

סבסטיאן - "קתרין..."

קתרין - "ואני לא יכולה להיות איתך..."

סבסטיאן - אני נאנח. "אני יודע..."

קתרין - "עד שאני אהיה עם מצפון נקי."

סבסטיאן - אני מביט בה במבט המום. "את.. מתכוונת... להיפרד ממנו?"

קתרין - "אני חוצה את הגשר רק כשאני עליו."