עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני גונחת בשקט בגלל הסחרחורת והתשובה הלא ברורה.

קתרין - "תודה לך אדון.." אני פונה להודות לאדון.

אנאבל - לראשונה אני מבחינה באדם זר שנמצא בחזר. אני מטה את רשי, מנסה להבין מה הוא עושה פה.

מי זה יהיה?

קתרין - אני מחכה שהיא יענה

אויש, בחייך. ציפיתי ממך להמציא שם.

אנאבל - "היסלופ. אדוארד היסלופ."

היסלופ? לא כי אני חשבתי ללכת על שם מוכר מספרים שנקראו. אבל לא חשוב ^^ נכון האי של סופיה ממש קרוב אלייך עכשיו?

קתרין - "תודה לך מר היסלופ."

מאוד. אני כמעט תמיד לוקחת שמות משפחה של סופרים בשביל דברים שאני כותבת.

אנאבל - הוא מחייך. אני עוצמת את עיני, עייפה.

ברצינות?

קתרין - "אבל אם תסלחו לי, המסדר ירצה עדות. הם שלחו אנשים לבדוק את ההגנות אבל הם רוצים לשמוע אתכם." מר היסלופ אומר. "או כמובן, אני אגיע ברגע שאוכל." סבסטיאן אומר, "מישהו צריך לנקות את הבאלגן הרי," הוא לוחש ברטינה. "אני אלך." אני מתנדבת. סבסטיאן מרים את מבטו אלי, "אין צורך בשנינו. נכון מר היסלופ?" אני אומרת. מר היסלופ מהנהן אחרי החלפת מבטים עם סבסטיאן, "אלא אם העדות צריכה להיות מסבסטיאן. כי הוא גבר." אני אומרת. "זה לא העיניין. זאת אומרת - זה חלק ממנו, אבל הם לא מכירים אותך כאן, מבחינתם את החשודה הראשונה כי את לא רשומה באידריס." סבסטיאן מסביר.

אנאבל - אני מעבירה את מבטי ביניהם, מנסה לקלוט משהו.

קתרין - "ואני אישה. אז למה שהם יאמינו לי נכון? ונוסף על העובדה הזאת אני קטינה."

אנאבל - "הם לא יאמינו לך, קייט. פשוט אל תלכי." אני אומרת לאט.

קתרין - "ומי ידאג למקום הזה? אני לא יודעת לבנות, וגם את לא."

אנאבל - "אני... אני לא יודעת." אני עונה בכנות.

קתרין - סבסטיאן מבקש ממר היסלופ לצאת רגע ומר היסלופ מסכים

אנאבל - אני מתרוממת לישיבה ונשענת על ראש המיטה. מר היסלופ יוצא.

קתרין - "בנות, ברשותכן." סבסטיאן אומר ויוצא אחרי מר היסלופ. הם חוזרים כעבור כמה דקות. "אני הולך למסדר. לתת עדות. תשארו כאן. גברת היסלופ נמצאת במרחק כמה דלתות מכאן. תקראו לה אם יקרה משבר עיצוב או משהו." סבסטיאן מתחיל לחלק לנו פקודות, "למה שיהיה 'משבר עיצוב'?" אני שואלת. "כי את מארגנת את הבית, אני אדאג לחלונות אחר כך." הוא מסביר. אני מהנהנת

הא?

אנאבל - אני ממלמלת "בסדר..." למרות שלא נראה שלמישהו אכפת כרגע מדעתי.

קתרין - "תשמרו על עצמכן." סבסטיאן אומר, "אתה לא דואג להירפאותך?" אני שואלת. "אל תדאגי, ליידי קתרין."

אנאבל - אני מביטה במתרחש בשקט.

קתרין - סבסטיאן יוצא ואני מתיישבת על מיטתה של אנה

אנאבל - "אני לא ממש... יודעת... מה קרה ב-24 שעות האחרונות." אני מתוודה כשרק קייט נשארת בחדר.

קתרין - "אני יודעת. תנוחי, אני אסדר כאן."

אנאבל - "את יכולה לספר לי מה קרה ב-24 שעות האלה? אני מרגישה בהגאובר. אני בהנגאובר?"

קתרין - "כן."

אנאבל - "אוי, לכל השדים." אני נאנחת. "מה עשיתי?"