עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - אני מהנהנת בקול

סבסטיאן - "אנאבל. אנאבל. תתעוררי. אנאבל." אני מניח שתי אצבעות על הצוואר שלה ומחפש את הדופק. "זה לא יציב." אני אומר, מרים אותה ומשכיב אותה על המיטה. "כמה זמן היא ככה?"

קתרין - אני מושכת בכתפיי, דפיקות על הדלת הראשית נשמעות. "אני אלך לפתוח." אני אומרת

סבסטיאן - "תישארי איתה, ותסגרי את הדלת אחריי. אל תצאי מפה. יכול להיות שעדיין יש פה שדים, אז אני אלך לבדוק."

קתרין - אני מהנהנת

סבסטיאן - אני יורד בריצה לפתוח את הדלת.

הממ... מי בדלת?

האיש ממקודם(-;

קתרין - אני מתיישבת על הרצפה ליד הארון

סבסטיאן - מישהו עומד בדלת, אני מזהה אותו בתור מישהו שגר באיזור. הוא מתנשף. "אמרו שיש לכם פה שדים." הוא אומר, עיניו עוברות על החתכים והחבורות שעל גופי. אני מהנהן. "היו פה בסביבות ה30-40 שדיים. חלק מהם ברחו, בחלק הצלחתי לפגוע. הם הפסיקו לבוא, אבל אני לא יודע מה לעשות בקשר לזה."

קתרין - כשאני שומעת את קולו של סבסטיאן מדבר עם מישהו. אני נרגעת

סבסטיאן - "אתה פצוע." האיש אומר. אני מהנהן. "ישנערה מעולפת בחדר למעלה. היא לא מתעוררת. אתה יודע איך לעזור?" האיש מהנהן. אני נותן לו להיכנס ומוביל אותו למעלה בריצה.

קתרין - אני שומעת צעדים

סבסטיאן - אני פותח את דלת החדר ומחווה על המיטה. האיש ניגש לטפל באנאבל.

קתרין - "סבסטיאן."

סבסטיאן - אני מפנה את מבטי אל קתרין. "כן?"

קתרין - "זה נגמר?"

סבסטיאן - "מה נגמר?"

קתרין - "המתקפה."

סבסטיאן - "אני לא יודע." אני עונה בכנות. "היא התעוררה." האיש אומר.

קתרין - אני מתקרבת למיטה

ו.......... אני חוזרת לאנה.

אנאבל - אני פוקחת את עיני בטשטוש, ומיד גואה בי הסחרחורת.

קתרין - "היי..." אני אומרת

אנאבל - "מה קרה?" אני שואלת ומנסה לקום.

קתרין - "התעלפת."

אנאבל - "איך?" אני שואלת ונופלת בחזרה על המיטה.

קתרין - "זאת שאלה..."