עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - הוא צוחק

סבסטיאן - אני רץ בדרכים שמהן הגענו.

אנאבל - אני מנסה להיזכר בדרך חזרה, ובסופו של דבר מגיעה לרחוב שאני מזהה.

סבסטיאן - אני מגיע לאליקנטה.

אנאבל - אחרי כמה דקות אני מבינה שאין לי מושג איפה אני נמצאת, אבל אני רואה את דמותו של סבסטיאן לפניי. אני קוראת לו.

סבסטיאן - אני מביט לכיוון ממנו קוראים לי.

לשמוע את אבא של לילי קולינס שר זה לא וואו.

אנאבל - ברגע שאני בטוחה שזה הוא אני מתקרבת אליו. "היי. מה אתה עושה פה? ואיפה קייט?"

וואו לך.

סבסטיאן - "אני בטוח שהיא בדרך."

אנאבל - "איפה קייט?" אני שואלת שוב, בתקיפות.

סבסטיאן - "היא די ברחה ממני."

אנאבל - "ולמה לא רדפת אחריה? היא לא מכירה את המקום הזה!" אני צועקת עליו, בעיקר בגלל השפעת האלכוהול.

סבסטיאן - "רדפתי אחריה, אבל בסופו של דבר הבנתי שהיא אמורה לחזור לאקילנטה מתישהו.

אנאבל - "אני הולכת לחפש אותה. אתה בא?"

סבסטיאן - "לא."

אנאבל - "בסדר. רק שתדע, שאני שתויה. להתראות!"

סבסטיאן - "התכוונתי לומר, לא, את לא הולכת, לא."

אנאבל - "אה. אופס. טעות שלי. להתראות."

סבסטיאן - אני תופס בזרועה, "את נכנסת עכשיו לדירה ואני הולך לחפש אותה."

אנאבל - "לא נראה לי. היא החברה הכי טובה שלי. אני לא מתכוונת לאבד אותה פה."

סבסטיאן - "כנסי פנימה."

אנאבל - "לא. אני הולכת, איתך או בלעדייך."

סבסטיאן - "ואני הולך, בלעדייך."

אנאבל - "נראה אותך. מה אתה תעשה? תנעל אותי בבית?"

סבסטיאן - "רעיון לא רע."

אנאבל - אני מושכת את זרועי כדי להשתחרר ממנו. "אתה יודע שמה שאתה עושה עכשיו נחשב לאונס?" אני שואלת כשהוא לא מרפה.

סבסטיאן - כרכרה עוצרת מולנו. אני נעמד דום, עוזב את אנאבל