עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

סבסטי - "איבדת את ההכרה, את צריכה לנוח."

אנאבל - "אני נחתי מספיק. כמעט שעה, מהרגע שהלכת."

סבסטי - "את צריכה לנוח. ואני חושש שאתן צריכות לעזוב את אידריס."

אנאבל - אני נאנחת בשקט. "אני יודעת. אבל אני בכל זאת אעזור לך. זה המעט שאני אוכל לעשות, אחרי שאירחת אותנו פה."

סבסטי - "ניסיתי לשכנע אותם שאתן לא אשמות בכלום. אבל הם אמרו שזה עדיף. ואם אני לא "אעיף" אתכן מכאן ישלחו אותי לכלא המסדר.

אנאבל - "רגע. אתה מתכוון שנלך... עכשיו?"

סבסטי - "יש לכן עד חצות. זה מה שהמסדר הקצה."

אנאבל - אני מחייכת אליו חיוך קלוש. "תודה. אבל אנחנו נצטרך שער מעבר."

סבסטי - "אני אלך עוד מעט למסדר - שוב - ואבקש שיסדרו לכן אחד."

אנאבל - "תודה. רבה."

סבסטי - "זה יהיה אנוכי אם אני אגיד שחלק מזה זה גם בשבילי?"

אנאבל - "כן, זה יהיה אנוכי. אבל אני לגמרי מבינה את זה. אני האדם הכי אנוכי שאני מכירה." אני שוקלת את זה לרגע. "טוב, אולי חוץ מאמא שלי."

סבסטי - אני מגחך

אנאבל - "מה השעה?"

סבסטי - "אממ... שתיים?"

אנאבל - "בסדר. אז אני אעזור לך לסדר, ואחר כך אני אארוז. קייט ישנה?"

סבסטי - "אני חושב."

אנאבל - אני מהנהנת לעצמי. "אז ניתן לה לנוח. אני אלך לסדר את המטבח עכשיו. הוא הפוך לגמרי."

סבסטי - אני מהנהן

אנאבל - אני יורדת למטה, בחזרה למטבח, ומתחילה לסדר אותו בשקט מוחלט.

סבסטי - "מסתדרת?"

אנאבל - אני קופצת למשמע קולו. "כן, אני מסתדרת. תודה."

סבסטי - אני מנסה לתקן את החלון השבור

אנאבל - "סבסטיאן, יש יותר סכינים על הרצפה מאשר במקום. מה כבר עשית איתם?" אני שואלת בצעקה.

סבסטי - "שלחתי כמה שדים לעזאזל."