שירשור לי ולגל ♥

טומי - "אני לא צריך שתשאלי אותי, אני לא רוצה שתסיימי כמו את-בהחלט-יודעת-מי."

לילי - "אני לא."

טומי - אני מרים גבה ומושך אותה אליי

לילי - "טומי!" אני קוראת בעצבנות. "תעזוב אותי."

טומי - "לא מתחשק לי."

לילי - אני מנסה להשתחרר ממנו בכוח. "טומי, אני נשבעת לך, אם לא תעזוב אותי..."

טומי - "אז מה?" אני שואל. בדיוק אז קול תותח נשמע ואני קופץ. מי מת?! אני שואל. אחרי שניה, עוד קול תותח. נשארו שלושה. היה קרב. מרטין לא היה מעורב בקרב אבל מספיק לא חיי בשביל לא למות מיובש, או מדימום מוחי או לא יודע מה.

לילי - אני בוהה במסך, מעכלת הכל לאט.

טומי - אני מחכה שיגידו את שם המנצח. כשאני שומע שמכריזים על מרטין כמנצח אני מחבק את לילי במקום "לאנוס" אותה

וואט דה פאק?!

לילי - "הוא ניצח..." אני ממלמלת לעצמי, חיוך קטן מסתמן בזווית פי.

טומי - "כן." אני מחייך חיוך קטן וקורא לאבא.

לילי - אני מתחילה להרגיש נורא, הראש שלי מסתחרר ואני מרגישה כאילו שאני עומדת להקיא, למרות שאין לי ממש מה להקיא. לא אכלתי כלום ביומיים האחרונים.

טומי - "הוא ניצח" אני מבשר, אני מרגיש שלילי מתחילה להזדחל לי מבין הידיים. "אממ..." אני מנסה לומר

לילי - "אני לא מרגישה טוב. אני הולכת לחדר." אני אומרת בקול חלש.

טומי - "אני הולך לחדר. אני עייף." אני מודיע ורץ אחרי לילי לוודא שהיא לא מתגנבת למטבח... שוב...

לילי - בדרך לחדר שלי אני הולכת למטבח.

טומי - אני תופס את לילי במטבח, מנסה לטפס למדף העליון, "מה את חושבת שאת עושה?"

לילי - "בדיוק מה שאתה חושב שאני עושה. ואז אני מתכננת ללכת לחדר. מה התוכניות שלך?"

טומי - אני מתקרב אליה ותופס אותה ברגליה

לילי - "אם תמשוך, אני אפול." אני אומרת ומחייכת בניצחון כשאני מוצאת בקבוק.

טומי - אני מושך, הבקבוק נופל מידיה של לילי ברגע של אי אחיזה ותופס אותה

לילי - "אתה ממש מתחיל לעצבן אותי." אני רוטנת.

טומי - אני מוריד אותה, לצד החתיכות השבורות.

לילי - "למה עשית את זה?"

טומי - "כי אני התחלתי עם זה. ואני אסיים עם זה."