שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מביטה בו. "טומי?" הוא מביט בי בחזרה. "סתום." אני חוזרת לנשק אותו.

טומי - דפיקה על הדלת מחזירה אותי למציאות המאמללת, אני ניתק משפתיה של לילי וזורק את הבקבוק מתחת לכרית וקם לפתוח

לילי - אני רוטנת לעצמי, ולפני שטומי מגיע לדלת, אני אומרת "פתוח!"

טומי - אבא עומד בפתח

לילי - אני מתחילה לצחקק שוב.

טומי - אני ממרפק את לילי, מקווה שהיא תבין את המסר, "מה קורה?" אני שואל

לילי - אני נושכת את השפה שלי ומתאפקת לא לצחקק.

טומי - "חשבתי שאולי תרצו להיות קצת רציניים וללכת להסתכל בטלוויזיה ואולי לנסות להציל את החיים של מרטין?" אבא אומר

לילי - "טומי, תגרום לו ללכת..." אני לוחשת ממש בשקט באוזנו של טומי.

טומי - "אני כבר בא, אבא."

לילי - אני תופסת בשרוול חולצתו. "אל תלך."

טומי - "מישהו צריך להיות שם."

לילי - "אז אני באה איתך."

טומי - "אממ בואי?"

לילי - אני מביטה בו בעצבנות.

טומי - אני תופס בידה ומושך אותה אחרי.

אפשר להריץ ככה לסוף?

תריצי.

לילי - אני נגררת אחריו.

מורץמורץמורץ
יום אחרון למשחקים!

מרטין - המצב שלי גרוע, אני יושב על העץ המחורבן הזה כבר כמה ימים, נשארו שני מתמודדים, אני לא יודע מי אבל אני יודע שהם שניים. הגרון שלי יבש ואני לא יודע אם אוכל לשרוד ככה עוד הרבה.

טומי - ההאנגאובר מהימים האחרונים עובר לאט לאט, אחרי היום ההוא שלילי ואני יצאנו וצפינו בעוד משחקים שתינו במשך שעות

לילי - "אני לא יכולה ככה." אני מודיעה אחרי כמה דקות של שתיקה. "הראש שלי מתפוצץ. איפה יש עוד אלכוהול?"

טומי - "זה לא יעזור. קחי." אני מושיט לה כדור לכאב ראש

לילי - "אני לא רוצה. אני הולכת לחפש עוד."

טומי - "מספיק."

לילי - "מספיק מה?"

טומי - "את לא שותה מזה יותר. תאכלי בייגלה. עכשיו."

לילי - "לא שאלתי אותך. אני הולכת לחפש עוד." אני קמה מהספה.