שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני בוהה בו, תופסת את הכרית שלי בקצות אצבעותיי.

אמה - "קדימה."

טומי - "ביי לילי!" אני אומר בחיוך

אמה - "את צינית?,

לילי - "חכה." אני אומרת לפני שאני מצליחה לעצור בעצמי. "אל תלך."

אמה - "יכול להיות."

טומי - "רגע אחד אני רוצה אותי כמו שאת רוצה תרנגול רוצח ורגע אחרי זה כמו סתם תרנגול? מי את לילי?"

מרטין - "אז תהיי רצינית," אני קם ומועד, "כי אנחנו יוצאים." אני מועד שוב ונופל, "ברגע שלא תהיה לי סחרחורת."

לילי - "אני לא יודעת..." אני ממלמלת.

אמה - "בסדר. תנסה לשתות."

טומי - "אני חוזר לוויסקי ולחדר." אני אומר והולך משם.

מרטין - "אוקי."

*תקפיצי לבוקר.

לילי - אני מתעוררת בבוקר ופשוט בוהה בתקרה.

אמה - "אמה. קומי." אני שומעת את קולו המעוצבן של מרטין.

טומי - כשאני מתעורר כבר מאוחר, 12 וחצי למען האמת. הראש שלי כואב ואני חש בחילה אבל הבקבוקנים ליד המיטה מסבירים לי למה.

מרטין - "קומי כבר."

לילי - אני נזכרת באתמול בלילה, בטומי מתיישב על המיטה שלי ומתחיל לנשק אותי... אני מביטה לרגע בחולצת הפיג'מה שלי, שגדולה עליי בערך בעשר מידות, אז החלטתי שלא ללבוש מכנסיים אתמול בלילה. אני תוהה מאיפה היה לי את כוח הרצון לתת לו סטירה באותו רגע.

אמה - "אני קמה, אני קמה..." אני רוטנת ומשפשפת את עיניי.

מה דעתך לרצוח היום מישהי?
ובנימה אופטימית זו... תגרמי לטומי ללכת לחדר של לילי.

טומי - אני לא טורח ללבוש בגדים חדשים, אני מגלה שהורדתי את החולצה לפני שהלכתי לישון אז אני יוצא מחדר רק עם מכנסיים והולך לחדר של לילי.

מרטין - "נרדמת בשמירה." אני אומר וקם

מי את מתכננת לרצוח?

לילי - אני יוצאת מהמיטה ומסדרת את החולצה שלי.

אמה - "מצטערת..." אני מממלמלת.

טומי - אני דופק על דלת חדרה

מרטין - "בגלל המצב שלנו, אני נוטה לא לסלוח."

לילי - "כן?" אני קוראת, שנייה לפני שאני קולטת שזה כנראה טומי ואני בלי מכנסיים.

אמה - "בגלל המצב שלנו, זאת טיפשות מצידך."

טומי - אני נכנס לחדר כמו מעין סערה, "יש לך כדורים לכאב ראש במקרה?" אני שואל.

מרטין - "מה בדיוק טיפשות מצידי? אה כן - אני ממש מתנצל, בפעם הבאה אני ממש אשתדל שקרייריסטים לא יפתיעו אותי וכמעט יהרגו אותי. באמת."

לילי - "כן. במקלחת." אני עונה. "אתה צריך כדורים?" טומי נכנס למקלחת שלי. "כן. אני חושב ששתיתי אתמול." אני נכנסת אחריו. "אני יודעת." אני מחייכת במרירות.

אמה - "קרייריסטים?"

טומי - אני מביט בה מופתע

מרטין - "לא משנה."

לילי - "טוב, הם כאן." אני אומרת במהירות ומתרוממת על קצות האצבעות כדי להגיע למדף הגבוה בארון.

אמה - "מרטין? היו כאן קרייריסטים?"

*לידיעתך, החולצה שלה עלתה גם קצת.

*מה?

טומי - "תודה." אני אומר ובולע שני כדורים בבת אחת כשלילי מושיטה לי אותם

מרטין - "את לא זוכרת?"

*טעות שלי. תקראי שוב.

לילי - אני מהנהנת ופונה בחזרה לחדר שלי, לא מביטה בעיניו.

אמה - "על מה אתה מדבר?"

טומי - "מה העיניין?"

מרטין - "לפני כמה ימים. דאא"

לילי - "החלטת לקפוץ לבקר אותי כשהיית שיכור."

אמה - "אה, ברור. חשבתי שהיו כאן קרייריסטים בלילה, ושקרה משהו."

טומי - "אה."

מרטין - "אל תדאגי, יש לי חלומות מתוקים בלילה."

לילי - אני מתיישבת על המיטה שלי ומכסה את רגליי בשמיכה. "אה?"

אמה - אני מחייכת. "קדימה, מתחילים עם התכנית הגאונית שלך או לא?"

טומי - "אה אה אה אה אה אה"

מרטין - אני מהנהן ונעמד על רגלי, "אני לא מסוחרר יותר."

לילי - אני משפילה את מבטי אל המשיכה ומשחקת עם הצמר הרך בין אצבעותיי.

אמה - "מעולה. קדימה."