שירשור לי ולגל ♥

לילי - "היי..." אני ממלמלת.

טומי - "אני הולך למטבח לקחת קצת אוכל. למקרה שהם יצאו בלעדינו." אני אומר

לילי - אני מהנהנת. "אני אהיה בחדר שלי."

טומי - אני יוצא מהחדר והולך למטבח, אין שם אף אחד אז אני מאפשר לעצמי לסרוק את כל הארונות. בחלקם יש שקיות פלסטיק עם שימורים ואני לוקח כמה.

לילי - אני נכנסת לחדר שלי, מתיישבת על אדן החלון הרחב. אני מאמצת לחיקי כרית קטנה, שישנתי איתה בימים האחרונים. חוץ מאתמול. אני מביטה אל הנוף שבחוץ. עומד לרדת שלג. אני מתחילה להרגיש בחילה קלה, שלא קשורה לפחד מהבריחה. אני חובקת את הכרית אל בטני, מנסה להרגיע את הבחילה והפחד שאוחזים בי. אני פורמת את הצמה שלי, משאירה את הגומיה על היד ואת השיער פזור. אני מחליטה ללכת למרפסת, לשאוף קצת אוויר. אני קמה ויוצאת. אני פותחת את הדלתות של המרפסת וסוגרת אותן אחריי. אני נשענת על המעקה. אני נושמת עמוק, בניסיון להרגיע את הבחילה. זה לא עובד. האוויר הקפוא נכנס לראותיי, וגורם לי לסחרחורת קשה. אני נתמכת במעקה. אחרי כמה דקות שהסחרחורת רק גוברת, אני מחליטה להיכנס בחזרה לחדר. אני מוצאת איפשהו בעצמי כוח רצון וכושלת לחדר שלי. אני נכנסת לשירותים ונעמדת מול הכיור, פותחת את הברז כדי לשטוף את הפנים ומקיאה.

טומי - אני מצליח לדחוף לכיסי החולצה שלי גם בקבוק מים וכמה כדורי ויטמינים. שיקראו לי פסיכי - אני אוהב לאכול כאלה...

פסיכי.

לילי - כשאני מסיימת להקיא, אני מתאפסת על עצמי, שוטפת את הפה מהטעם הנורא ומצחצחת שיניים, ליתר ביטחון אני שוטפת פנים ומביטה בעצמי במראה. אני נראית חיוורת.

טומי - אני יוצא מהחדר כשליסוון עוצרת אותי. "מה כל זה?" היא שואלת ומצביעה על הכיסים העמוסים שלי. "לא ענו לי באינטרקום. והייתי רעב. אז..." אני אומר ותופח על ביטני, זה די כואב. היא מחייכת ומנענת בראשי. "שתהיה לי בריא." היא אומרת וממשיכה.

לילי - אני מתיישבת על האסלה הסגורה, מניחה את ראשי בין ידי.

טומי - אני ממשיך ללכת לעבר חדרה של לילי. אני דופק על הדלת. "זה אני." אני מוסיף ונכנס. "לי.לי?" אני שואל בבלילבולץ

לילי - אני מזדקפת וקמה. אסור שטומי יידע. אני יוצאת מהשירותים, מורידה את המים בדרך. "היי." אני אומרת לו.

טומי - "את השארת דלת פתוחה בעיסוקייך ככל שלא יהיו?" אני שואל, ספק מבולבל, ספק מזועזע

לילי - אני מסמיקה. "לא חשבתי שייכנס מישהו..." אני מנסה לתרץ.

טומי - "את ברכבת. תמיד תחשבי." אני אומר ומתחיל לרוקן על המיטה שלה את כל התכולה של הכיסים שלי. אני גומר ואז מנסה לשלוף את בקבוק המים הנוסף מהמכנסיים. הצלחתי להכניס אותו בצורה כזאת שהגומי יחזיק אותו מספיק חזק.

לילי - "אני יכולה להבין איך הצלחת להכניס את כל זה לשניים-שלושה כיסים?"

טומי - "בקושי הצלחתי. אבל יש לי הרבה כיסים." אני אומר ומחווה בידי על הכיסים במכנס ובחולצה.

לילי - אני מביטה במה שטומי הניח על המיטה שלי. זה יחסית הרבה. זה רק מחזק את תחושת הבחילה שלי ואני מתיישבת.

טומי - "רוצה שאני אברח לבד?"

לילי - אני מרימה את מבטי אליו. "מה פתאום?!"

טומי - "את נראית חיוורת..."

לילי - אני מנידה בראשי. זה מוסיף לכאב הראש שלי, אבל אני מתגברת. "הייתי במרפסת, קר שם." אני ממשיכה לתרץ.

טומי - "בטוחה?" אני שואל ומתקרב לעבר השירותים. "אני יכול להשתמש בשירותים?" אני שואל בביישנות.

לילי - אני מהנהנת. "כן, בטח."

טומי - אני נכנס ויוצא במהירות. "את תסלחי לי אם אני אגיד משהו?" אני שואל

לילי - "אממ... נראה לי. תגיד מה?"