שירשור לי ולגל ♥

לילי - "בסדר... אז אתה תקריא בסוף או לא? אם אתה לא רוצה אני לא אלחץ עלייך. היימיטץ' כן."

טומי - "אני לא יודע. אני לא רוצה לקרוא."

לילי - אני מהנהנת, למרות שממש לא בא לי לקרוא לבד שוב. "זה ממש מעצבן שהם משתמשים בנו בתור אליבי לשיחות על פוליטיקה." אני אומרת כדי לשנות נושא.

טומי - 'פשוט, אל תדבר על זה כאן, אל תמרוד. אל תמריד. אל תהיה פזיז. נדבר על זה כנהיה בבית.' אני נזכר במשפט של אבא. "נמרוד..." אני מהרהר. "מה?" לילי שואלת

לילי - אני מביטה בטומי, חצי בבילבול חצי בתמיהה.

אומייגאד! אור מאיר XD

טומי - "נמרוד. נברח בלילה לפני שהרכבת תצא."

וואט?

לילי - אני בוהה בטומי. "למה אתה רוצה לעשות דבר כזה?"

טומי - "כדי להראות להם שגם אנחנו יודעים לשחק משחקים."

לילי - אני מחייכת בעצב. זה כל כך אירוני.

טומי - "אני רוצה להוכיח לו שאני יודע לשחק משחקים..."

לילי - "לו?"

טומי - "לאבא שלי."

לילי - אני מהססת. "אני לא יודעת..."

טומי - "בבקשה,"

לילי - אני עוברת לשבת לידו. "טומי..."

טומי - "בבקשה,"

לילי - אני נאנחת. "על מה חשבת?"

טומי - "שמעתי מישהו אומר שיש תחנת דלק אחרי מחוז 8. הרכבת תעצור שם. אנחנו נצא לשאוף אוויר ונברח."

לילי אני מהססת שוב. "אני לא בטוחה בקשר לזה..."

טומי - "בבקשה לילי.."

לילי - אני משחקת באצבעותיי.

שיבקש ממנה להסתכל עליו, ואז שיבקש שוב, שתבוא איתו

טומי - "לילי, בבקשה, תסתכלי עלי. אני מתחנן בפניך, בבקשה." אני אומר. דפיקה על הדלת. אני זז קצת כדי לא לחסום את המסלול של הדלת, סידוונה נכנסת עם הפמליה שלה.

לילי - אני מביטה על טומי, מתעלמת מסידוונה.

טומי - "עוד לא למדתי את הנאום." אני אומר ללילי וקם על רגלי. "מצעטר." אני ממשיך ויוצא בחזרה לחדר שלי.

לילי - אני מביטה בטומי נכנס לחדר שלו. סידוונה קוראת לי ואני מסתובבת. "מוכנה?" היא שואלת. אני מהנהנת, למרות שאני רוצה ללכת לחדר של טומי ולדבר איתו. סידוונה פוקדת עליי להיכנס למקלחת. אני נשארת שם 20 דקות ויוצאת. אני מתיישבת בשקט על הכיסא. שעתיים אחרי זה אני מוכנה, ויש לי תשובה לטומי. כשאני מביטה בעצמי במראה, לפי הוראה של סידוונה, אני מגלה מה היא עשתה לי עד עכשיו. אני לובשת שמלה ארוכה עד הרצפה בצבע זהוב, צמודה, עם מחשוף בגב. על השמלה יש עוד שכבה של תחרה בצבע שמנת, גם היא עם מחשוף. סרט עבה בצבע של השמלה מעט מעל המותניים שלי, קשור מאחור. השיער שלי אסוף בפקעת עם סרט זהוב, תואם לשמלה. נעלי עקב נמוכות עם מעיין רצועה בצבע זהב. לק אדום, על האמה שלוש אבנים זהובות ומסביבן עיטורים שנראים כמו תחרה. שרשרת זהב, עגילי זהב וצמיד זהב. אני נראית כמו קפיטוליסטית, אבל למרות זאת, אני מודה לצוות ההכנה שלי. הוא עבד קשה. כשהם מסיימים להודות לי על התודות, וכשסידוונה מסיימת לשבח את עצמה, אני יוצאת ודופקת על דלת החדר של טומי. ליסוון פותחת אותה. "היי." היא אומרת, מופתעת מעט. היא עומדת להגיד עוד משהו, אבל אני עוצרת אותה. "טומי פה?" אני שואלת. "כן... אבל הוא במקלחת עכשיו. את צריכה משהו?" היא שואלת בחיוך. "את יכולה בבקשה למסור לו שאני מסכימה?" אני שואלת. ליסוון מהנהנת. "תודה." אני אומרת וחוזרת לחדר שלי, אל סידוונה שממשיכה לחשוב שאני גסת רוח.