שירשור לי ולגל ♥

אני נורא אהבתי את התגובה שלי D: היא נורא יפה XD חחח

טומי - אני משפיל מבט לידי ואז מרים אותו לעבר הנוף שבחוץ.

גם אני אהבתי אותה.... באלך להתחבר? משעממם לי.

לילי - אני מתיישבת על המיטה ומקפלת את ברכיי אליי.

טומי - כמה שלג, אני חושב, כמה זה יפה. אני לבסוף קם כשאני מבין כמה ממורמר אני והולך לחדר של לילי. אולי יש מושיע!

לילי - אני משעינה את ראשי על ברכי. אולי אני אצא להתקשר למרטין? אני נזכרת שאין תקשורת במחוז 12.

טומי - אני מגיע לחדר שלה ודופק על הדלתץ

לילי - "כן?"

טומי - אני פותח את הדלת. "היי..." אני אומר. מקווה שטון קולי לא מגלה את תחושת המירמור שלי...

לילי - "היי." אני אומרת. "איך הייתה השיחה עם היימיטץ'?"

טומי - "הוא התכוון להרביץ לי." אני אומר במשיכת כתפיים

לילי - "והוא לא הרביץ לך?" אני שואלת. "לא. אבא שלי עצר אותו." הוא אומר. "ואתה תקרא בסוף?"

טומי - "לא יודע. את רוצה שאני אקרא?"

לילי - אני מהנהנת בזהירות.

טומי - אני נאנח.

לילי - "אז... תקרא בטקס?"

טומי - "אני לא יודע." אני אומר ונשען על הקיר. "הייתה לי שיחה ממש נוראית עם אבא שלי." אני משנה נושא ומתיישב על הרצפה בכנגד הקיר בלי להתנתק ממנו...

** וואו. הטרדתי את עצמי O.O

חחחח זוכרת?

טומי - "את מאשרת לי לחזור לעיסוקי? אני חושב שגיליתי חיים על האסלה." אני אומר

לילי - "רוצה לדבר על זה?"

חחחחחחחחחחחחחחחח רואה כמה שאני מוטרדת ממך לפעמים?

טומי - "הוא אומר משהו ואז סותר את עצמו"

לילי - "מה למשל?"

טומי - "שאני מספיק בוגר כדי להבין, ואז הוא אומר שאני צעיר מכדי להבין."

לילי - אני מביטה בו בבילבול. "זה מה שהוא אמר? זה לא הגיוני."

טומי - "הוא אמר את זה באותו הקשר... משפט אחרי משפט."

לילי - "זה בכלל לא הגיוני." אני מודיעה ונשענת לאחור.

טומי - "טוב אני חושב שהבנתי" אני אומר ומשפיל מבט אל ידי.

לילי - "על מה הוא אמר את זה?" אני שואלת אחרי שתיקה קצרה.

טומי - "סתם..." אני משחק באצבעותי.