שירשור לי ולגל ♥

טומי - "אני מדבר במחוז 4. אין לי כוונה לדבר במחוז אחר." אני אומר בלי להסתובב אליה.

--

חג שמח♥



(lover boy♥)

לילי - "ולי אין כוונה לדבר לבד במחוז אחר." אני אומרת, מדגישה את ה-לבד.

---

חג מעולהXOXO

טומי - "יופי. אז את יכולה להודיע לאפי שאנחנו לא נואמים יותר."

לילי - "אתה נואם. ולא רק במחוז 4." אני אומרת בזעם.

טומי - "רוצה לראות איך אני לא?"

לילי - "לא." אני אומרת. "אני רוצה לראות איך אתה כן."

טומי - "אז תחכי למחוז 4."

לילי - "אני לא מתכוונת לחכות. אתה מתחיל לנאום במחוז 8." אני אומרת בכעס.

טומי - "אני לא"

לילי - אני נעמדצת מול טומי. "בסדר, מלארק." אני אומרת את שמו בלגלוג. "תקשיב לי. אתה עומד לנאום במחוז 8, בין אם זה מוצא חן בעינייך ובין אם לא. ומצידי שמה שתקרא יהיו רק השלוש שורות הראשונות. ברור?"

טומי - "תודיעי לאפי שאני לא מקריא, וגם לתת מודע שלך. הוא קשה הבנה."

לילי - "לא. אתה הקשה הבנה היחיד פה. אתה לומד את זה."

טומי - "אני לא."

לילי - אני מביטה על טומי במבט זועם. כבר נמאס לי.

טומי - "את יכולה ללכת עכשיו." אני אומר.
---


נווושיי♥

לילי - "אני לא עומדת לכת עד שאתה לא עומד להבטיח שאתה קורא במחוז 8!" אני אומרת בכעס.

טומי - "אל תלכי. תבלי כאן כמה שמתחשק לך. אני לא קורא."

לילי - "אוקיי. אתה לא מבין. אז אני אסביר לך. שני דברים. דבר ראשון, אני ממש לא מבלה כאן. דבר שני, אתה קורא!" אני כבר כמעט צועקת.

טומי - "אני. לא. קורא. נואם. אומר. מה. שזה. לא. יהיה."

לילי - אני מחליטה לשנות גישה. "בסדר. אז אני לא זזה מכאן עד שאתה לא מבטיח שאתה קורא." אני אומרת ומתיישבת על אחד הכיסאות. אני נועצת בטומי מבט.

טומי - "להזמין לך אוכל? מיטה?"

לילי - אני שותקת וממשיכה לנעוץ בו מבט.

טומי - אני מכסה את פני מתחת לשמיכה

לילי - "להתחבא מתחת לשמיכה לא יעזור לך להתחבא מהמציאות." אני אומרת בקול ציני וקר.

טומי - "לעמוד בחדר שלי ולחכות שאני אכנע לא יגרום לי להכנע."