שירשור לי ולגל ♥

טומי - "היא אמרה לך משהו על זה?!" קטניס כמעט צועקת. "לא. אבל אני דיי בטוח, היא רצתה להיות שם כבר ממזמן." אני אומר. "מאדג'..." קטניס בוכה. "קטניס. אולי קרה משהו בבית. שגרם לה..." אמא מציעה.

גייל - אני מתיישב על השלג, מובס.

טומי - אני מרים את מבטי ובוחן את קטניסף השיער שלה פרוע, היא ישנה הלילה דיי טוב, וברור שלבשה את הבגד הראשון שראתה. היא מהססת. "אני וגייל דיברנו על משהו.. אבל היא אמרה שזה בסדר מצידה.. שלא אכפת לה." היא ממלמלת

גייל - אני חושב לרגע, ולבסוף מחליט ללכת בחזרה הביתה. אני אתייעץ עם קטניס. היא תעזור.

טומי - "התה מוכן." אמא מודיעה. "טומי, רוצה גם?" אמא פונה אליי. "לא.." אני ממלמל.

גייל - אני קם ומתחיל לרוץ לכיוון הבית.

אני מתחברת עוד 2 דקות ^^

טומי - אני ממשיך לבנות את הפאזל

סבבה

גייל - אני מגיע ודופק בדלת.

טומי - "כן!" אני אומר, שקוע לגמרי בפאזל.

גייל - אני פותח את הדלת. "הגדר מחושמלת." אני מודיע ונכנס.

טומי - אני מזדקף. "מה?"

גייל - "הגדר מחושמלת." אני חוזר. "אי אפשר להיכנס. או לצאת."

טומי - אני מביט בו. "אי אפשר בכלל?" אני שואל.

גייל - "אולי מישהו בגודל כזה יוכל.." אני אומר ועושה בין ידי מרחק של בערך 30 סנטימטרים.

טומי - "אבל... אם היא שם אז..." אני אומר

גייל - "יכול להיות שהיא שם והיא פשוט לא יכולה לצאת בגלל הגדר." אני אומר.

טומי - "מה אפשר לעשות?"

גייל - "אין ממש מה לעשות, חוץ מלחכות שהגדר כבר לא תהיה מחושמלת."

טומי - אני מהנהן בהבנה

גייל - "בדרך כלל היא מחושמלת במשך שעתיים שלוש, אז בינתיים אפשר רק לחכות..." אני ממלמל ומתיישב.

טומי - "תה?" אמא מציעה.

גייל - אני מניד בראשי.

טומי - "קרה משהו אתמול?" אמא שואלת

גייל - אני מחליף מבט עם קטניס.

טומי - אני חוזר לפאזל