שירשור לי ולגל ♥

גייל - עוד יבבות. הן מגיעות מהחדר של לילי. אני מזדרז ללכת לשם.

טומי - אם מי היא מדברת? אני חושב, "בוקר טוב." אני אומר. היא מחייכת את חיוכה האוהב, "בוקר טוב." היא משיבה. "אני מקווה שלא התרגלת לקפיטול יותר מידי... כי אני הכנתי סלט וטוסטים." היא אומרת ואני צוחק.

גייל - "מה קרה?" אני שואל. קטניס מסתובבת אליי בעיניים אדומות. "אני לא... מוצאת את... לילי... בשום מקום!! והבגדי.. ציד שלה.. לא בארון..." היא אומרת לי בקול סתום מבכי.

טומי - "לא. אני מעדיף את האוכל שלך על הכל!" אני אומר ונוגס בטוסט.

גייל - "תירגעי. בטוח שיש לזה הסבר. בואי נלך לשאול אם היא במקרה בבית של פיטה ומאדג'." אני מרגיע אותה ומלטף את שערה.

טומי - אמא פורעת את שיערי. "איך אתה מרגיש?" היא שואלת. "בסדר. אני מניח... המשחקים מאחור." אני אומר. היא מהנהנת

גייל - קטניס מהנהנת ואנחנו מתארגנים - מתחתחים שיניים, שוטפים פנים ומתלבשים מהר.

טומי - "לקח לך הרבה זמן להתאושש." היא אומרת. "כן, אבל זה תלוי בבן אדם." אני אומר בפשטות

גייל - אנחנו יוצאים לשביל וחוצים אותו במהירות לכיוון הבית. קטניס דופקת על הדלת ומושכת באפה.

טומי - אני מביט לרגע באמא והיא קמה לפתוח. מזל שהדלת נמצאת באותו חדר עם המטבח.

גייל - "ראיתם את לילי?" קטניס שואלת בלי הקדמות מיותרות. העיניים שלה עדיין אדומות.

טומי - אני מביט בהם רגע ואז מנענע בראשי. "לא מאז התחנה..." אני אומר

גייל - "אנחנו לא מוצאים אותה!" קטניס פורצת בבכי. "קמנו בבוקר והיא פשוט לא הייתה במיטה שלה!"

טומי - "איפה היא יכולה להיות?" אני שואל.

גייל - "הבגדים של הציד שלה לא היו בארון..." קטניס אומרת, לא משוכנעת.

אממ.. טומי? טיפה רגישות?!

טומי - העיניים שלי מתרחבות למשמע המשפט. "חייבים ללכת לחפש ביער. קטניס. גייל - אתם חייבים! יש כל מיני..." אני מתחיל ונתקע.

גייל - אני מהנהן. "אנחנו הולכים."

תעשי שטומי יציע גם לבוא... אם באלךXD

לאא!!

טומי - "תודיעו לי אם יש חדש." אני מבקש. אני יודע שגייל יבין אותי. הוא מביט בי רגע ואז מהנהן. "תודה." אני אומר כשהם יוצאים

שגייל יגיד לקטניס שתשאר כאן (היה להם לילה סוער XDDDDDDDD) והיא תהיה אצל טומי בבית D:3

חחחחח

גייל - אנחנו יוצאים. "את נשארת כאן." אני פוקד על קטניס. היא מתחילה להתווכח, אבל אני תוקע בה מבט שאומר 'זה לא הזמן והמקום'. היא נכנעת ואנחנו נכנסים לבית.

טומי - אני לא מסוגל להמשיך לאכול. "אני עולה לחדר." אני מודיע ולבסוף עושה אחורה פנה ומחליט להרכיב פאזל בסלון

גייל - אני לובש את בגדי הציד שלי. קטניס חוזרת לבית של המלארקים כדי שלא תעשה משהו שטותי כשאני לא כאן ואני יוצא ליער.

טומי - "קטניס. את רוצה לשתות משהו? לאכול?" אמא שואלת, אני מתחיל להשלים את הפאזל. "איפה היא יכולה להיות, מאדג'?" קטניס שואלץ

גייל - אני רץ לכיוון הגדר. כשאני מגיע, אני עוצר בפתאומיות. חשמל. הגדר מחושמלת.

טומי - "היא ביער." אני אומר.

גייל - אני מקשיב שוב לזמזום הגדר, בתקווה שאני טועה. אבל לא. הזמזום נשמע בבירור.