שירשור לי ולגל ♥

פיטה - "אויי.. אז יש לי רעיון, תסתפקי בי ובקטניס." אני אומר ומחבק את כתפה של קטניס.

לילי - אני מפנה את מבטי. החיוך שהחנקתי עד עכשיו נעלם.

פיטה - "אוי, אתם כאלה מתוקים." אומרת אפי בנחמה

לילי - התאבון שלי מתחיל להיעלם.

פיטה - "כן! פיטה הכי חמוד, ו..." אומרת קטניס ונכנסת למשחק.

לילי - הוא נעלם סופית.

פיטה - אנחנו מתחבקים. "טוב טוב. עכשיו אוכלים." אומרת אפי בניחון

לילי - אני לא מסתכלת עליהם ומשחקת עם האוכל שלי.

פיטה - אני מתיישב.

לילי - "אני לא רעבה יותר. אני הולכת לחדר שלי." אני מודיעה.

פיטה - אני מתיישב לאכול ואוכל ספגטי.

לילי - אני יוצאת מהחדר.

פיטה - "אני חושב שעשינו משהו לא בסדר." אני לוחש לקטניס. היא מהנהנהת.

לילי - אני רצה במסדרון ונכנסת לחדר שלי.

טוב אני משקיעה עכשיו (זאת הכוונה). אני חופרת עד היום למחרת. אז תשלימי את הפער בתגובה.

טומי - הכל פורח, וירוק, השמש זורחת והשמיש כחולים. היא מלטפת את שיערי ומשחקת בו, אני שוכב על רגליה ומשחק בתלתן. "זה יכול להיות מושלם." אני אומר, היא צוחקת. "למה?" היא שואלת במתיקות האופיינית לה. "כי זה לא אמיתי." אני אומר ומביט בעיניה האפורות המלאות. "זה אמיתי טומי." היא מתעקשת. "זה לא... אני בטוח בזה." אני אומר. "אל תיתן למחשבות האלה לטריד אותך." היא אומרת. אני עוצם את עיני ופוקח אותן שוב, אבל זה לא אותו מקום - במקום שמיים יש רק לבן אין סופי, הרצפה דבקה והיא עומדת רחוק ממני. אני קם. החדר הלבן, שתוקף אותי כל הזמן. "לילי!" אני קורא לה. "לך מפה טומי!!" היא אומרת. "ללכת מפה?" אני שואל מבולבל. "תפסיק לעקוב אחריי!" היא אומרת. "על מה את מדברת?" אני שואל. אני מתחיל ללכת אחריה. היא נכנסת לחדר אחד, אני מנסה לפתוח את הדלת אבל היא לא נפתחת. "לילי!!" אני קורא. "לילי!!! תפתחי כבר דלת!!!" אני אומר ודופק על הדלת.
אני פוקח את עיני ומקים את עצמי לישיבה. אני מתנשף ומתנשם. חלום, או סיוט ליתר דיוק. בסך הכל חלום. אני מנסה לנחש מה השעה, בחדר הזה אין שעונים, אז זה טיפה בעייתי. מישהו נכנס. "בוקר טוב טומ'ס." אומר אבא. "כבר בוקר?" אני שואל ואסף את רגלי אליי. אבא מהנהן. "איך ישנת?" הוא שואל, אני מבחין בדבר מה שהוא מחזיק בידו. "מה זה?" אני משנה נושא. "בגדים נורמליים." אבא אומר. "היום בערב הראיון הסופי. אתה משוחרר מבית החולים." אבא אומר וזורק עליי את הבגדים. אני קם מהמיטה ומוריד את הבגדים הדקים והמגעילים של בית החולים. אני לובש את החולצה ומכנס. "נקע?" אני שואל את אבא. הוא מהנהן. "משהו כזה. עוד שבוע-שבועיים ותוכל להוריד את זה." הוא מסביר, אני מהנהן בהבנה וגורב גרביים. "היינו פה?" אני שואל את אבא. הוא מהנהן ואנחנו עולים לקומה 12. כך מסתבר לי.
אנחנו שותקים רוב הזמן ואני לא יכול שלא להבחין בבועתי במראה - הרזיתי לפחות בשני קילו עם לא יותר. אנחנו יוצאים ואני מביט על דלת סגורה אחת: הדלת של לילי. אני מתפתה ללכת ולנקוש על הדלת ולצעוק לה: לילי!!! "תפגוש אותה כבר בערב, היא עסוקה כרגע.." אבא מסביר. אני מהנהן בהבנה, הוא קרא את מחשבותי? אני תוהה. כנראה שלא - זה פשוט צפוי. אנחנו נכנסים לחדר שלי ואני פוגש לראשונה מאז לפני המשחקים את ליסוון: היא מחבקת אותי ומברכת אותי.

לילי - אחרי ארוחת הערב, אני הולכת ישר לישון. סידוונה מעירה אותי. "בוקר טוב." היא אומרת. "צריך להתכונן לראיונות היום בערב. ואני רוצה שתהיי יפהפיה. יש לנו המון עבודה. קומי קומי." אני מתיישבת במיטה. "מה השעה?" אני שואלת. "שבע בבוקר." סידוונה עונה. "ואם הראיונות בערב, למה צריך להתחיל עכשיו...?" אני מתחילה לשאול, אבל סידוונה פשוט אומרת בעצבנות. "פשוט קומי." אני קמה מהמטה. 'טוב לראות גם אותך.' אני חושבת.

טומי - "אז מה בתכנון?" אני שואל אחרי כל המזל טובים וכל זה. "להביא אותך בחזרה ל40+ קילו." היא אומרת. אני מביט בה מבולבל. "סתם צוחקת. תכנס לאמבטיה, טומי." היא אומרת

לילי - "לאמבטיה." פוקדת סידוונה. שאר הצוות נכנס. אני מנופפת להם והם מחייכים אליי. סידוונה דוחפת אותי לאמבטיה.

טומי - אמבטיה. זה כל כך כיף!!! אני נותן למים להציף אותי ושוקע בכיף.

לילי - אני נכנסת למקלחת, בזמן שסידוונה פוקדת על צוות ההכנה. "סרינה - את על הבגדים. סיד - איפור. קלורה - תכשיטים. אני הולכת לסדר את האמבטיה."

טומי - אני נותן לעצמי להרגע, מודע לגמרי לכך שצוות ההכנה שלי דוחף כל מיני תמיסות וקרמים למים

לילי - סידוונה נכנסת. "טוב. שבי בשקט ואל תעשי כלום." היא מתחילה להכניס למים כל מיני דברים. אני עוצמת עיניים כדי לא לראות ונושמת מהפה כדי לא להריח.

טומי - אחרי זמן שנראה כמו נצח מתוק במיוחד ליסוון מוחאת כפיים ומורה עלי לצאת.

לילי - "אוקיי. צאי ותתנגבי, אבל תישארי פה. יש לך עוד שתי מקלחות בדרך." סידוונה אומרת. אני נאנחת ויוצאת.

טומי - חוץ מתחתונים אין עליי כלום, בעצם - יש עליי מגבת, אבל זה לא נחשב. מגבת, ייבוש, מגבת, ייבוש.