שירשור לי ולגל ♥

טומי - אף אחד לא נכנס. מושלם. אני מעדיף את זה ככה.

--

יאללה ביווש הלכתי. נתראה ((:

לילי - אמא צוחקת ואנחנו מתיישבות על המיטה.

טומי - אני עוצם את עיני וחוזר על המילים: הניחי ראשך על הכר הרך, וכשתתעוררי השמש שוב תזרח.

לילי - "אז... מה ראיתם?" אני שואלת.

חחח עלק הולכת...

היייי באמת הלכתי! אבל אז שיעמם לי אז חזרתי PP:

טומי - אני נותן לעצמי להרגע. והפעם באמת, אני מתחיל להרגיש בסדר.

חחחחחח

לילי - אמא מעקמת את אפה. "אופרת סבון." היא אומרת בקולה הצפצפני של אפי.

טומי - אבל הכל נעלם כשלחדר נכנסת אישה עם מדים של אחות. היא כותבת משהו רגע ואז מחייכת אלי. "אתה רוצה משהו?" היא שואלת. "כמו?" אני שואל. "מים... המרק שהיה פה היה קר אז הוצאתי אותו."

לילי - אני נשפכת מצחוק.

טומי - "אה." אני אומר במרירות. "אני יכול לקבל אותו בחזרה?" אני שואל את האישה. "אני אראה מה אוכל לעשות בנושא." היא אומרת.

--

יאללה עכשיו אני באמת זזה. מגיבה והולכת ((:

לילי - "כן, ככה אני הגבתי." אמא אומרת. "אבל אפי אמרה ש'זאת לא סתם אופרת סבון. זאת ה-אופרת סבון. ואם אתה לא רואה אותה, אתה לא נחשב. אז כדאי שתתחילי לראות אותה.'" אמא שוב מחקה את קולה של אפי. הבטן שלי כבר כואבת מרוב צחוק.

טומי - אני מחייך קצת וכשהיא יוצאת נושף בהקלה. יש לי עוד כמה דקות של עצמי.

לילי - אני ממשיכה לצחוק, ומצליחה להפסיק סוף סוף אחרי כמה דקות.

טומי - אחרי כמה דקות של עצמי, האישה נכנסת שוב לחדר עם צלוחית מרק.

לילי - אני מתנשפת, מנסה להסדיר את הנשימה שלי. כואב לי בצד.

טומי - "מי את בעצם?" אני שואל

לילי - אמא מסתכלת עלי בחיוך. "רוצה מים?" היא שואלת. אני מנידה בראשי.

טומי - "האחות סמית'." היא עונה. "באתי רק כדי לכתוב ממצאים, ולשאול אותך אם אתה רוצה משהו?" היא מסבירה. "אם אתה צריך משהו..." היא מתחילה. "תודה." אני ממהר לומר. "אני בסדר."

לילי - אחרי שאני נרגעת, אני מתקרבת לאמא.

טומי - "אוקיי... ביי." היא אומרת ויוצאת. אני לוגם לגימה מהמרק.

לילי - "אז מה בתכנון?" אני שואלת. "אפי לא הספיקה לעדכן אותי."

קטניס - "לחכות שטומי יהיה יציב מספיק."

טומי - אני לוגם עוד לגימה ועוד לגימה ואז מרגיש שבע.

לילי - "ואחרי זה?"

קטניס - "ראיון סופי והביתה."

טומי - אני בוהה בדלת

לילי - אני מחייכת.

טומי - אני מביט בתקרה.