שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני קולט ש-לילי מביטה בי, "מה?" אני שואל וחיוך קטן עולה על פניי. "כלום..." היא עונה ומתקרבת אליי. "אני עדיין כועסת עלייך, שתדע לך." היא אומר ומתיישבת ממש מולי. "שלא תעזי להתיישב עליי שוב." אני מזהיר אותה.
"ואם אני כן?" היא מתגרה ומחייכת. "אז כשיהיה לי כוח, אני מבטיח לך שהכל יחזור אלייך ואל ברוק בחזרה." אני אומר בחיוך.
"נראה אותך. מה? כי אתה בן? אז אתה חזק ממני? אולי לא שמת לב אבל בינתיים אתה זה שמתעלף כל כמה שעות." היא אומרת ומתיישבת על רגליי - שוב.
"זה כואב לי, לילי."
"נו אז? מגיע לך."
"על מה?"
"טוב. בוא נראה: בלילה - אתה מתכנן לברוח מפה. מקודם - החלטת על דעת עצמך ללכת לקטוף פירות יערר וברחת לי. ועכשיו - התעלפת."
"אוח. האחרון לא באשמתי." אני נאנח ומרים קצת את הברכיים. "תוריד אותן." היא פוקדת עליי. אני צוחק - "לא רוצה."
"תוריד."
"לא!"
"נו טומי."
"לא רוצה. ככה נוח לי."
"אבל אתה הורס לעצמך."
"מה?"
"תוריד אותן טומי."
אני עושה כדבריה. "אז... את יכולה להסביר לי משהו אחד?"
לילי מרימה את ראשה ומביטה בי - "מה?"
"תתקרבי." אני אומר והיא מתקרבת. "מה את מוצאת בי?" אני לוחש והיאמתרחקת בחזרה למקומה.

לילי - "הרבה." אני אומרת ויורדת לו מהרגליים.

טומי - "אני לא מבין."

לילי - "מה אתה לא מבין?" אני מתחילה ללבות את האש עם עצים שמונחים בפינה. ברוק וג'וליאן בטח אספו אותם.

טומי - "הרבה?" אני שואל

לילי- "כן, הרבה. תפסיק להפחית מעצמך."

טומי - "אני בכל זאת לא מבין"

לילי - "אז תנסה. זה מאוד לא קשה."

טומי - "הרבה? אני לא מוצא בעצמי הרבה..."

לילי - אני מסתובבת בפתאומיות ומסתכלת ישר בעיניו. "אני כן." אני לוחשת.

טומי - אני רק מתמתח

לילי - אני עדיין מסתכלת בו במבט חודר.

טומי - "אני מצטער... זה פשוט... אני לא יודע איך להסביר..."

לילי - "כבר אמרתי לך שאתה לא צריך. פעמיים. וזאת פעם שלישית. אני פשוט מנסה להסביר לך כמה שאתה מפחית מעצמך."

טומי - אני נאנח. "איך אפשר לא להפחית מערך עצמך כשלא מרשים לך לזוז מילימטר ואתה לא מסוגל לעזור בכלום?"

לילי - אני מהססת לרגע. "בזמן שאתה לא עושה כלום, תחשוב על מה שאתה כן טוב בו. כי אני לא מתכוונת לעשות את זה. למרות שאני יכולה, ואני יודעת לקרוא אנשים ממש טוב."

טומי - "אוי נהדר. את יודעת שאני טוב בלשקר גרוע."

לילי - אני מחייכת. "זאת דווקא אחת התכונות שאני הכי אוהבת אצלך. אבל אני מבטיחה לך, שתוך כמה ימים לידי, מעכשיו, אתה משקר כמו אלוף. אי אפשר להיות לידי בלי לדעת לשקר."

טומי - "אני חושב שזה לא כל כך רע..." אני אומר

לילי - "מה לא כל כך רע?"

טומי - "אני לא יודע... אבל ניסו - זה לא עובד. אני חושב שלומר לך שאני "מטופובי" זה הכי הרבה שאני מסוגל."

לילי - "זה דווקא היה ממש טוב, האמת. רואה, אתה כבר משתפר!"

טומי - "אני יותר פוחד.. תזהרי. רואים אותנו, שלא תגרמי לרושם רע. ליידי ליילי."

לילי - אני צוחקת. "חה. ליידי לילי? הצחקת אותי. בטח. רק אני."

טומי - "את אומרת שיש משהו יותר מעניין שם בחוץ?"