שירשור לי ולגל ♥

טומי - אולי אני הוזה?

לילי - אני מסתכלת על טומי. "הכל בסדר?" אני שואלת. היד שלו מונחת על החזה שלו ויש לו הבעה כואבת על הפרצוף.

טומי - "כן.."

לילי - "בטוח?"

טומי - אני מהנהן.

לילי - אני מורידה את היד מהחזה שלו. הוא מדמם. "טומי!" אני קוראת.

טומי - "לילי!" אני מחקה את קולה.

לילי - "אתה מדמם! הפצע שלך נפתח!"

טומי - "אני בסדר."

לילי - "אתה לא. תסתכל." אני אומרת.

טומי - אני חושב שאולי אני כן קצת פוחד מדם. "אני בסדר."

לילי - "תסתכל. אתה בעצמך אמרת שאין לך מטופוביה."

טומי - אני מביט על היד שלי ובולע רוק.

לילי - "אין לך מטופוביה?... נכון?"

טומי - "לא שידוע לי..."

לילי - "ג'וליאן! ברוק! הפצע של טומי נפתח!" אני קוראת להם.

טומי - "את חייבת לעשות מכל עכבר פיל נכון?" אני שואל

לילי - "לא. אתה זה שלא מסתכל." אני אומרת בלי להתכל על הפצע.

טומי - אני מביט שוב על היד שלי, שמוכתמת בדם. איכ.

לילי - ג'וליאן מגיע עם התחבושות וברוק עם התיק שלה. "אני מקווה שלא אכפת לך להוריד את החולצה." ברוק אומרת.

טומי - "לא... פעמיים חיסנו אותי." אני אומר ומביט על לילי. זה כואב, אבל ישר מעצבן אותי כל ההתקהלות.

לילי - ברוק מנידה בראשה. "אני לא מתכוונת ליד שלך. אני מתכוונת להוריד לגמרי את החולצה."

טומי - "אני יודע"

לילי - "אוקיי... אתה יכול להוריד?" ג'וליאן שואל. סופסוף הם מדברים.

טומי - אני רק מרים את החולצה. לא צריך יותר, נכון?