עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אנחנו חוזרות פנימה.

קתרין - אני רוטנת לעצמי

אנאבל - "ג'יימס, איך אתה מרגיש?"

קתרין - "עייף בעיקר." הוא עונה

אנאבל - "תישן קצת." אני מציעה.

קתרין  - הוא מחייך חיוך קטן ואני מחייכת אליו

אנאבל - "טוב, אנחנו נצא. לא נפריע לך." אני אומר.

קתרין - אני נושקת למצחו ומאחלת לו לילה טוב, אנחנו יוצאות

אנאבל - שאר היום עובר בלי כל אירועים מיוחדים, את רוב הזמן אני מבלה בחדר שלי.

קתרין - אני מחכה שתהיה שעה מאוחרת מאוד בשביל לצאת לניו יורק

אנאבל - אני נשארת ערה עד מאוחר, יושבת בנשקייה וממיינת חרבות.

קתרין - אני מעירה את דיימון, הוא מופתע. "בוא. נוסעים לניו יורק." אני לוחשת לו. תוך שניה הוא מתאגרן ובא

אנאבל - אני מרימה חרב אחת ומחדדת את הקצה שלה.

קתרין - אנחנו יוצאים בדממה מהבית

אנאבל - אחרי שאני מסיימת, אני מניחה אותה בצד, בערימה ההולכת וגדלה של חרבות.

קתרין - אני עולה על אחד הסוסים

אנאבל - אני שומעת צהלת סוס מבחוץ, אבל מתעלמת ממנה. אני יודעת בדיוק למה.

קתרין - אנחנו יוצאים!

אנאבל - כשאני מסיימת, אני הולכת לישון.

קתרין - אנחנו יוצאים לדרך, חוצים את ניו המפשייר

אנאבל - ישנה לי, נומי נומי.

קתרין - רוח....

עמוק, יקירה. בוקר!

אנאבל - בסביבות השעה שש אני קמה מהמיטה, אחרי שהתעוררתי בשלוש מסיוט ולא הצלחתי לחזור לישון.

קתרין - אנחנו מגיעים לורמונט עם שחר, דיימון נראה מותש, אז אני אומרת לו שינוח, יעצום עיניים ותופסת במושכות של סוסו.

אנאבל - אני מתארגנת לקראת הבוקר ויוצאת לטייל בחוץ, לבושה בשכמייה בגלל הרוח הקרה.