עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

ג'יימס - אני מושך בכתפיי. "את נראית כמו מישהי שתטפל בגינה שה."

קתרין - "אפשר לנסות לעבוד בגינה, אבל אין לי שמלה שאמא שלי תסכים לי ללכלך." אני צוחקף

ג'יימס - אני מחייך. "אפשר לחפש לך אחת.,

קתרין - אני מחייכת, "אני מניחה כך, אני בטוחה שרב המשרתים ישמח להביא לי אחת."

ג'יימס - "רואה? מצאנו פיתרון."

קתרין - "אני צינית, אף אחד לא ייתן לי, דיימון!" אני קוראת לבחור שמציץ בחריץ הדלת הפתוחה. "כן, הליידי," הוא אומר, "תמצא לי שמלה נוחה, רצוי של משרתת, אני יודעת שאתה יודע איפה לחפש, ותוציא החוצה ארוחת בוקר וכלי גינון, אני וג'יימס נהיה בחוץ." אני אומרת.

ג'יימס - "הנה, את מסתדרת." אני אומר, שמח על המחשבה לעבוד בגינה.

ג'יימס - "אולי כדאי שנלך לאכול ארוחת בוקר לפני זה." מציעה קתרין. אני מושך בכתפיי - אני לא ממש רעב.

קתרין - "נו בוא, יהיה טעים."

ג'יימס - "בסדר. רק כי אני לא עובד על בטן ריקה." אני אומר. מנהג שלמדתי מהוריי.

קתרין - אני מחייכת ואנחנו יורדים לאכול ארוחת בוקר

אנאבל - "הו, שלום. טוב שנזכרתם להופיע." אני אומרת כשג'יימס וקייט נכנסים.

קתרין - אני מצחקקת

אנאבל - "מישהי מאוד שמחה היום."

קתרין - "אולי." אני אומרת ושמה בצלחתי פרוסת לחם

אנאבל - "וזה למה?"

קתרין - "בלי סיבה, אסור לי להיות שמחה מפעם לפעם?"

אנאבל - אני מושכת בכתפיי. "מה אתם עושים אחרי האוכל?"

קתרין - "יוצאים לגינה. אבל את לא מוזמנת, יש לך כמה שיחות לעשות." אני אומרת ובוחשת בכוס תה

אנאבל - "באמת? עם מי?"

קתרין - "ההורים שלך." אני אומרת

אנאבל - מצב הרוח שלי חוזר לדיכאוני באחת. "תודה על התזכורת." אני אומרת בפרצוץ-מאוד-משתדל-לא-להיות-חמוץ.

קתרין - " היי, יהיה בסדר."

אנאבל - "ברור."