עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני סוקרת את השמלה שלי. "זה בסדר." אני מהרהרת לעצמי, מתעלמת בהפגנתיות מאמא שלי. "ביי, קייט."

קתרין - "אני הולכת לנוח."

אנאבל - "לילה טוב." אני אומרת ופוסעת בקלילות לעבר הדלת, מורידה מוו שנמצא לידה את השכמייה הירוקה-כולה כהה שלי, בצבע העיניים הכמעט מדויק שלי, לובשת אותה ויוצאת החוצה.

קתרין - אני עולה במעלה המדרגותצ

אנאבל - אני שמה את כובע השכמייה על ראשי ופוסעת בשקט לכיוון העיר, לבר החביב עליי.

קתרין - אני נכנסת לחדר ונשכבת על המיטה

אנאבל - אני נכנסת לבר. ג'ו, הברמן, מנופף אליי בחיבה. אני מתיישבת מולו. "המשקה הרגיל, ליידי אנאבל?" הוא שואל. אני מהנהנת. "שמעתי שאת עושה צרות." הוא מביט בי במבט שובב כשאני מרוקת את הכוס בלגימה ארוכה. "אני? צרות? אתה טועה באדם, ג'ו." אני אומרת ודוחפת את הכוס לכיוונו כדי שימלא לי אותה שוב. ג'ו צוחק וממלא אותה בחיוך.

קתרין - אני סופרת את נשיפותי

אנאבל - "קדימה, ליידי אנאבל. ספרי לי." ג'ו אומר. הוא קורא לי ליידי אנאבל בצחוק, למרות שאמרתי לו עשרות פעמים שהוא יכול לקרוא לי אנה. אני מתכופפת ללחוש באוזנו. "ברחתי מהבית." אני אומרת בשקט. עיניו של ג'ו נפערות. "לאן?" הוא שואל. אני מביטה בו במבט ממזרי. "ברחת לאידריס?" הוא שואל בלחישה רמה. אני מהנהנת בזחיחות.

קתרין - 4,5,6,7,8,9,10

אנאבל - מישהו מתיישב לידי. "שלום." הוא אומר בחיוך מתוק. אני מביטה בו. גבר שנראה גדול ממני בשנה או בשנתיים בעל שיער שחור פחם שמגיע עד לקו הלסת שלו, עיניים ירוקות בהירות ועור חיוור מעט. "שלום." אני אומרת בהפתעה ומורידה את כובע השכמייה מראשי.

קתרין - אני סופרת וסופרת

אנאבל - אחרי שעה של שיחה ושתייה אני מגלה שלבחור קוראים קול, שהוא מאוד מתוק ונחמד, בן 18 וחצי ופנוי.

קול! אעהאעהאעהאעהאעהאעהאעהאעהאעההההה


קתרין - אני נרדמת

זה היה בשבילך.

אנאבל - לקראת שעת התה אני מחליטה לחזור הביתה, לא לפני שקול משכנע אותי להיפגש איתו בעוד יומיים ליד האגם.

קתרין - חורפת לי

אנאבל - אני חוזרת הביתה, נכנסת לחדרה של קייט ומתיישבת על הכורסא מול המיטה שלה. היא לא מתעוררת, אז אני מחכה.

קתרין - אני מתעוררת

אנאבל - "בוקר טוב." אני מחייכת.

קתרין - "כבר כמעט 4."

אנאבל - "אז מה?"

קתרין - "אני לא יודעת."

אנאבל - אני מתרווחת על הכורסא בחיוך מטופש. "מה?" קייט שואלת. "את שיכורה?" אני נדה בראשי. "לא שתיתי הרבה. בערך עשר כוסות. בשעה הראשונה. ואז הפסקתי. אז כמעט לא. אבל אני מתקרבת להאנגאובר אז אני מנסה ליהנות מהאופוריה של האלכוהול וקול." אני עונה. "קול?" קייט מרימה גבה ומתיישבת במיטה. אני מהנהנת. "נפגשנו בבר. ודיברנו המון. קבענו להיפגש בעוד יומיים, ליד האגם. את יודעת, במקום החמוד הזה שם, מתחת לעץ." משהו במבטה של קייט משתנה, לרגע קצר. "מה קרה?" אני שואלת. "כלום. אנה, אולי תלכי לישון קצת?" היא שואלת בעייפות. אני מפהקת. "בסדר..." אני ממלמלת, ישנונית לפתע.

קתרין - האגם. המקום שבו אני ותומאס קבענו להפגש. אני נשכבת שוב עם המיטה

אנאבל - "אכפת לך אם אני אשן פה קצת?" אני שואלת בעייפות ונרדמת.