שירשור לי ולגל ♥

אמה - "תנסה את הטיפוס על דברים." אני מציעה. "זה פחות קשה משזה נראה."

מרטין - "אני לא יודע... אני לא טיפוס של טיפוס על עצים ודברים כאלה."

אמה - אני חושבת. "זריקת סכינים?" אני מציעה. "קשתות? כידונים? מלכודות?"

מרטין - "אני יודע. אני אראה להם איזה שף מוכשר אני." אני אומר וחיוך מתפרש על פני

אמה - אני מביטה בו בבלבול.

מרטין - "עם אוכל כמו שאני מכין אני יכול להרוג 5 מיועדים לפחות." אני מחייך

אמה - אני צוחקת. "אני בטוחה שאתה לא עד כדי כך נורא."

מרטין - "בפעם האחרונה שהכנתי סלט ירקות שמתי סוכר וקפה. תאמיני לי - זה לא תענוג."

אמה - "סוכר וקפה?!"

מרטין - אני מהנהן, "זה לא הכי טעים..."

אמה - אני צוחקת.

מרטין - דלתות המעלית נפתחות, "טוב, אני אלך לנסות לגלות כישורים. בהצלחה לך." אני אומר

הן נפתחו מזמן. לא שמת לב? אבל שיהיה.

אמה - "תודה. גם לך." אני מחייכת.

מרטין - השעות באימונים עוברות לאט, אני לא משתדל להתעמק במשהו, אני מבין את העיקרון ועובר תחנה

אמה - אני הולכת לתחנת ההסוואה, מתרגלת למחר, ואז עוברת בין כל התחנות ומבקשת הסברים מהמדריכים.

את מקפיצה P:

מרטין - משעמם לי

אמה - בסוף היום אנחנו חוזרים לחדרים, מותשים, ומתקלחים - מתכוננים לציונים.

מה עם הציונים??? תגידי בתגובה הבאה כמה הם קיבלו...

מרטין - אני שמח על המקלחת הזאת, טומי אומר שמחר לא תהיה לי שניה של שקט

אמה - אחרי המקלחת, אנחנו הולכים לחדר מרווח עם ספות וטלוויזיה - לא זה שהיינו בו קודם, אחד אחר. אומרים את הציונים של כולם, ואנחנו מחכים לראות איזה ציונים אנחנו קיבלנו. אחר כמה דקות מתוחות, הציונים שלנו נאמרים - אני קיבלתי 7. מרטין קיבל 8.

מרטין - הציון הזה די מפתיע אותי למען האמת, בסך הכל ניסיתי לזרוק סכינים - באילגות מוחלטת - על המטרה.

אמה - "את מי הרעלת שם?" אני מחייכת אל מרטין.

מרטין - "אני לא יודע." אני צוחק

אמה - אני מחייכת ולוחצת את ידו.

מרטין - "הלכתי לישון." אני מודיע והולך משם

אמה - "לילה טוב."