טומי - "אולי הצבע של הפרקט לא נראה לאמא שלך פתאום..." אני מציע, "אתה חושב שהיא בהריון?!" מרטין נראה פתאום אחוז אימה, "לא אמרתי את זה." אני אומר. "אבא שלי טען שהיא הייתה מאוד הפכפכה בהריון איתי... אל תגיד דברים על אי הסכמה פתאומית בגלל פרקט, היא בחרה אותו לפני חמש שנים." מרטין מתיישב על עדן החלון ומביט החוצה
לילי - "כמה זמן היא חולה?" אני שואלת בשקט. "כמעט שלושה שבועות." אומרת אמה. "היא לא הרגישה כל כך טוב בבית הספר יום אחד, והלכה הביתה, נשארה בבית במשך שבוע, ואז אמא שלה הייתה חייבת כבר להביא רופא." מוסיפה סיידי.
טומי - "מה השעה?" מרטין מסתובב אלי, "עכשיו צהריים." אני אומר. מרטין מזנק מהמיטה, "ההורים שלי חוזרים מוקדם היום... כדאי שאחזור." הוא אומר וסוגר את מעיל העור שלו.