שירשור לי ולגל ♥

מה?

טומי - אני חולם על צב מסטול במיוחד

מתחשק לה לראות את משחקי הרעב ה-93.

לילי - אני חוזרת לסלון ומפעילה את הקלטת.

זה לא השנה שהם השתתפו בה?

טומי - צב מסטול שר יודל

כן. טומי מטורף.

לילי - אני מתכסה בשמיכה שיש בסלון, ובוהה במסך.

טומי - ישן!

לילי - עוברות כמה שעות. אני יושבת עכשיו על המיטה בחדר שלי, לא מצליחה להירדם. שעתיים אחרי שהתחלתי לראות סגרתי את זה ועליתי לחדר שלי.

טומי - ישן!

לילי - אני נשארת ערה כל הלילה, בוהה בתקרה, וכשאבא ואמא חוזרים, אני מעמידה פנים שאני ישנה, ומפסיקה כשהם נרדמים בעצמם.

~ בוקר ~

טומי - אני מתעורר, אמור להיות עכשיו בית ספר, אבל מסתבר שהשלג חסם את השבילים ומערכת ההסקה קפאה ואי אפשר ללמוד. אז אני נשאאר בבית

לילי - אני יושבת על המיטה, מכונסת בעצמי. הבוקר עלה, וצפיתי בזריחה ובשלג בשעות האחרונות.

לא! לא רוצה!!! למה? :'(

טומי - קורא.


הקטע הזה גורם לך למרר בבכי?

אוקקי, בואי ונריץ גם את היום הזה. מה דעתך?

לילי - בוהה בקיר.

למרר בבכי? אחותי שאלה אותי עשר פעמים למה אני בוכה. למרר בבכי זאת לא המילה המתאימה.

טומי - היום עובר מהר וכך גם הלילה. אני כותב בבוקר יום שלישי ברכה ללילי.
"ליל.
אני אתחיל במזל טוב. ומשם אמשיך שיהיה לך רק טוב.
את ילדה מקסימה, ביופייך, בחוכמתך.
יום הולדת שמח.
טומ'ס"

* זה בכוונה ליל ולא לילי. [;

*ידוע

לילי - אני מתעוררת בבוקר. היום זה היום הולדת שלי. אני לא מרגישה ככה.

טומי - כשאני מסיים אני יוצא לגינה לקטוף פרח, אני תוהה עם זה נדוש להביא לה פרח ליליה. בסוף אני מחליט שכן וקוטף כמה פרחי דליה מהגינה, לבן, סגול(יותר נכון כחול), ואדום. אני קושר אותם בסרט וכותב ללילי פתק שתפגוש אותי ליד הגדר. אני משאיר את הפתק מודבק על החלון, בתקווה שהיא תראה ויוצא. אני עובר את הגדר והולך לשים את הפרחים והברכה במקום שמצאתי. אני חוזר ומחכה לה.

לילי - בסופו של דבר אני קמה, ומתמתחת. אמא ואבא נכנסים, אבא עם חבילה עטופה בידו ואמא עם דיוויד בידיה. אני מחייכת. "מזל טוב, לילי." אבא אומר לי ומחבק אותי. אמא מנסה לחבק אותי, אבל דיוויד מתחיל למשוך לשתינו בשיער, אז היא מפסיקה. דיוויד מושיט אליי את ידו הקטנטנה ופולט צווחת אושר. אני צוחקת. "אני חושב שהוא אומר מזל טוב." מחייך אבא, ומושיט לי את החבילה. "תודה." אני מחייכת ופותחת. אני מוצאת שם סוודר אפור כחול סרוג, בערך באותו צבע כמו הכובע שלי. "תודה." אני חוזרת ומחבקת את שניהם. אחרי כמה דקות הם יוצאים מהחדר ומשאירים אותי לבד. אני מביטה מהחלון, לבדוק אם יורד שלג. לא יורד שלג, אבל אני רואה משהו על החלון של טומי. אני קוראת, מחייכת, מתלבשת ומודיעה לאמא ואבא שאני יוצאת. הם אומרים לי להיזהר, ואני יוצאת.

טומי - אני מחכה, משתדל לא להשען על הגדר. שלא להתחשמל פתאום. אני שומע קולות באופק. לילי.

לילי - אני מתחילה להצטער שלא לקחתי מעיל, ורק את הסוודר. אני מהדקת אותו לגופי, מחפשת בעיני את טומי.

טומי - אני מנפנף בידי אליה

לילי - אני מחייכת ומתקדמת אליו.

טומי - "מזל טוב. עכשיו תחצי את הגדר." אני מחווה בידי אל הגדר כשהיא מתקרבת

לילי - אני מביטה בו בבלבול. "מה?"

טומי - "תעשי את זה." אני אומר.

לילי - "אתה גם נכנס?" אני שואלת, מופתעת.

טומי - אני מושך בכתפיי. "את עומדת להכנס?" אני שולא