שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני עוברת את הגדר.

טומי - אני עובר אחריה

לילי - "לאן הולכים?"

טומי - "סבלנות ליל." אני אומר

לילי - אני מחייכת.

טומי - אנחנו מגיעים למקום שהשארתי בו את הזר. אני מרים אותו ומושיט לה אותו. סמוק לגמרי

לילי - אני מסמיקה, מחייכת. "תודה..." אני ממלמלת ומביטה בו. לאחר היסוס קצר אני נושקת לו על הלחי.

טומי - אני תופס בידה ומנשק אותה על שפתיה.

לילי - אני מנשקת אותו בחזרה, מקווה שהוא לא שומע את הלב שלי. אני בטוחה שכן.

טומי - אני לא חודל לנשק אותה, עכשיו, אף אחד לא יכול לראות אותנו. "יום הולדת שמח." אני אומר

לילי - אני מחייכת וממשיכה לנשק אותו, ידיי מסביב לצווארו.

טומי - אני מוציא את הברכה (שאותה בדקה התשעים החלטתי לקחת איתי שלא תרטב פתאום.)

לילי - אני מסמיקה שוב.

טומי - אני דוחף את הברכה לתוך ידה

לילי - "תודה." אני אומרת. אני נרעדת. קור חולף בגבי.

טומי - "כדאי שנלך, מתחיל להיות פה קר."

לילי - אני מהנהנת. "אתה יודע..." אני פותחת בהיסוס "יש פה באיזור מין בקתה קטנה מעץ. אם אתה רוצה ללכת לשם..."

טומי - "למען האמת. הבטחתי למרטין שאפגש איתו.. את יודעת - עוד מעט המשחקים מגיעים ולא נהיה פה ואנחנו שוב חברים והוא החליט שאנחנו צריכים לארגן משהו מיוחד ל- שנה לחברות בינינו. אני יודע, הוא קצת אידיוט בזמן האחרון."

לילי - אני צוחקת. "בסדר. תודה על הכל." אני אומרת בחיוך.

טומי - "למה נפרדתם?" אני שואל אחרי שאני מסתובב ומתכונן ללכת

לילי - אני מפסיקה לחייך. "אתה יודע למה."

טומי - "אני לא."

לילי - "אתה כן." אני אומרת בשקט.

טומי - "אני רוצה לשמוע אותך אומרת לי את הסיבה.",

לילי - "למה? כדי לגרום לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי?"