שירשור לי ולגל ♥

פיטה - "צריך להוציא אותו מכאן." אני אומר וכולם מתפזרים משם בהוראת מאדג', היא כמעט בוכה...

לילי - "לא." אני מתעקשת. "זה יכול להיגמר לא טוב. קודם אני צריכה עזרה בלהרים לו את הרגליים."

פיטה - רופא מגיע ואני מרים את טומי ומשעין אותו על כתפי, "בואו נעלה למעלה." אני אומר

לילי - אני הולכת בעקבות פיטה, מרוגזת.

פיטה - אנחנו מגיעים לחדר ואני משכיב את טומי, "לילי בואי נירד למטה." אני אומר

לילי - אני מעיפה בטומי מבט, ואז יורדת עם פיטה.

פיטה - "השמלה הזאת מאוד מחמיאה לך." אני אומר

לילי - אני מחייכת. "תודה."

פיטה - אנחנו שותקים ומגיעים בסוף לנקודה שבה אנחנו נפרדים

לילי - אני מתרחקת משם, ונשענת על קיר.

מרטין - אני שותה כוס יין ומאתר את לילי

לילי - אני עוצמת את עיניי, מנסה להתעלם מהרעש.

מרטין - אני מתקדם לעברה ותופס במותניה, העיניים שלה עצומותץ

לילי - אני פוקחת את עיניי בבהלה. "מרטין."

מרטין - "היי," אני אומר ומנשק אותה

לילי - אני מניחה את ידי על כתפו ודוחפת אותו לאחור בעדינות.

מרטין - "מה העיניין?" אני שואל, מבולבל

לילי - אני מרימה גבה. "אל תעמיד פנים." אני לא כועסת עליו. אבל.. אני לא יודעת.

מרטין - "על מה את מדברת?"

לילי - אני מביטה בו לרגע. "אתה יותר שיכור משחשבתי."

מרטין - "אני לא שיכור לילי, אני שמח שחזרת." אני מנסה לנשק אותה שוב, "בעצם - אני שיכור מאהבה!"

לילי - "מרטין, אתה מאוד שיכור אם שכחת משהו שקרה רק לפני שתי דקות."

טומי - אני מתעורר בחדר אחר, לא זה שהייתי בו מקודם, לידי יש כוס מים ועוד כמה בקבוקונים, אני קם על מרפקי,

לילי - "אין לי מושג על מה את מדברת." אומר מרטין.

טומי - "היי בחורצ'יק, תזהר." אומר מישהו זר. אני חוזר לשכב.

מרטין - אני מחייך אליה, "בואי נרקוד! אני מת על וואלס!"