שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני פוגשת בחוץ את אפי, פיטה וטומי. אני מביטה בו, מחכה לראות אם יגיד משהו.

טומי - אנחנו מגיעים לבית ראש העיר ואני הולך אל אמא באיטיות, לא מחבק אותה ולא שום דבר, "היי." אני אומר, היא לבושה בשמלה כחולה שמאוד מחמיאה לה ושיערה אסוף. "התגעגעתי אלייך," אמא אומרת ונוגעת בלחי.

לילי - כשאנחנו מגיעים לבית ראש העיר אני רואה את אמא עומדת בצד ומדברת עם כמה אנשים. אני עוצרת בעצמי מללכת אליה, ורק כשהיא מסתובבת לכיווני, אני מנופפת קלות ומחייכת.

טומי - רקיעות רגליים, אני מביט לכיוון - צוות צילום מתקרב - לעזאזל, אני חושב. אני מחייך לאמא, "היה נעים לפגוש אותך מאדג'"

לילי - אני רואה במקום כלשהו את מרטין. אני פוסעת לכיוונו בחיוך. "היי."

טומי - אני מרגיש רע ואני נצמד לקיר ומנסה לתפוס פרצופים מוכרים ואהובים

לילי - מרטין מסתובב אליי ומחייך. "היי." הוא אומר ומחבק אותי. הוא מתרחק ומביט בעיניי. "מרטין, אתה שיכור?" אני שואלת. "מה פתאום!" הוא אומר בביטול. "טוב, שתיתי, אבל קצת. אני לא שיכור." אני מנידה את ראשי ומחייכת חיוך סלחני.

טומי - אני חושב שלוסי לא תהיה כאן היום, מבחינת המחוז - היא עוד ילדה. חוץ מזה, מי יוותר על להיות בבית בשביל ללכת לאיזה מסיבה מטופשת.

לילי - "בואי." מרטין מחזיק את ידי ומושך אותי הצידה.

טומי - אני הולך למרכז האולם ומחפש מישהו לדבר איתו, כדי שהמצלמות יפסיקו לצלם אותי

לילי - "מה?" אני שואלת, ומרטין מנשק אותי.

טומי - אני מתחיל להרגיש מסוחרר קלות

מצאתי בצ'אט איזה שם... אני חושבת שזה זה:

ואלרי פיץ'

לילי - הוא מתנתק ממני לאחר כמה שניות, ואני מרגישה הקלה מסוימת. "אני כבר חוזר, טוב?" אומר מרטין והולך.

מתי לגרום לטומצ'יק להתעלף?

טומי - הסחרחורת ממירה את עצמה להתקף חולשה אכזרי, ואז חוזרת להכות בחידר

אחרי שלילי תראה את מרטין וואלרי מתנשקים.

לילי - אני מחכה כמה דקות, ולאחר מכן הולכת להסתובב. הרעש של כל האנשים עושה לי כאב ראש, ואני גם מחפשת מקום להתחמק מהמצלמות, אז אני הולכת לפינה מבודדת שלא הייתי מוצאת אלמלא שמעתי משם קולות משונים.

טומי - אני מנסה להשאר יציב

לילי - אני מתקרבת קצת, ואז מתרחקת, במהירות. אני רואה שם זוג, מתנשק. אני מחייכת כשאני מבינה שזה מרטין, שמחה בשבילו שהוא נהנה. ואז נזכרת שאנחנו לא נפרדנו, אבל... זה לא משנה לי כלום. זה לא מפריע לי. בכלל. לפתע מרטין פוקח את עיניו ומביט ישר לכיווני. הוא מחייך. וזה לא חיוך נחמד במיוחד. אני מבינה שהוא שיכור לגמרי, ומתרחקת מהמקום.

עכשיו לעלף?

טומי - אני מרגיש ממש רע ואני חושב שאני מתחיל להתנדנד, ברור לי שאף אחד לא שם לב, ואני שמח שזה כך

כן. שלילי תשים לב?

לילי - אני מנסה להיזכר בשמה של הנערה ההיא שמרטין התנשק איתה. לבסוף אני נזכרת. ולארי פיץ'. אני חושבת שהיא הייתה פעם חברה שלו.

טומי - אני מאבד שיווי משקל. ולא זוכר משם כלום.

לילי - אני הולכת בחזרה למקום שהייתי קודם, אבל התקהלות קטנה של אנשים עוצרת אותי באמצע. אני ממהרת להסתכל שוב, מקווה שראיתי לא נכון. אבל ראיתי נכון. טומי התעלף.

פיטה - אני מדבר עם מאדג' כמה דקות ואז מבחין בהתקלות, "מה קורה שם?" אני שואל ואנחנו צועדים לשם במהירות

לילי - אני רוכנת מעל טומי, מסיטה את השיער ממצחו. הוא ללא ספק מעולף. אני חושבת מה לעשות.

פיטה - אני רואה שמדובר בטומי וקורא לעזרה, בין כל הקפיטוליסטים שנשלחו בטוח יש רופא עם ציוד משוכלל מספיק..

לילי - אני מסובבת את ראשי לשמע קולו של פיטה. הוא עומד מאחורי. "צריך להרים לו את הרגליים. לא זורם לו דם למוח." אני אומרת לו.