שירשור לי ולגל ♥

טומי - יקחו יומיים עד שנגיע למחוז 12

לילי -אני מחליטה להיכנס להתקלח.

טומי - אני מביט בנופים המתחלפיפ

לילי - אני נכנסת למקלחת, ויוצאת משם 20 דקות אחרי זה. אני מתלבשת, והולכת לחדר אוכל.

טומי - קוראים לי לארוחת הערב ואני מחליט לוותר, אני לא רעב

לילי - אני נכנסת לחדר אוכל ומתיישבת. רק אפי ופיטה נמצאים שם.

טומי - יושב לי

לילי - ארוחת הערב עוברת בשקט, מידי פעם פיטה מביט בי במבט מוזר, ולאט לאט אני מתחילה להבין מה קרה שם בחוץ.

טומי - יושב...

אני בעד להריץ למחוז 12...

עוד מעט.

לילי - "אני כבר לא רעבה..." אני ממלמלת וקמה מהשולחן, ממהרת לחדרו של טומי.

טומי - אני מביט בנופים המתחלפים במהרה

לילי - אני נכנסת לחדר של טומי, בלי לדפוק, מתקרבת למיטה של טומי ומנשקת אותו. כשאני מתנתקת ממנו ופונה ללכת, הוא שואל. "בשביל מה זה היה?" לא בקול כועס. בעיקר מופתע. "כדי שתדע שלא אכפת לי ממה שאומרים. ושאני אוהבת אותך." אני מביטה בו לכמה שניות ומסתובבת לצאת.

טומי - אני מתכרבל בתוך עצמי ומשתתק

לילי - אני יוצאת ונכנסת לחדר שלי, מחליפה לפיג'מה ונכנסת למיטה, בידיעה ברורה שאני לא אירדם הלילה.

טומי - אני נשאר לשבת בכורסה גם שהשמש שוקעת

לילי - הלילה עובר לאט. אני מביטה בשמש השוקעת, בירח שמתחיל לזרוח, ושנעלם עם קרני השמש הראשונות.

מוזמנת להקפיץ.

~ מחוז 12, שעה לפני המסיבה בבית של ראש העיר ~

טומי - אני מרגיש די זוועה, ליסוון עוזרת לי להתלבש כי לטענתה - אני לא מסוגל בעצמי, לא אכלתי כלום יומיים וגם לא ישנתי, שתיתי מים אולי 3 כוסות ביום ולא כדי שאנסה לספור כמה פעמים יצאתי מהחדר כי התשובה היא אפס

לילי - אני מחכה בחדר שלי ברכבת. סידוונה כבר סיימה להלביש אותי.

טומי - "כמה זמן כבר לא ישנת?" ליסוון שואלת תוך כדי לשים לי מייקאפ, אני מנסה לחשב, "כמה לילות, יותר משניים אני חושב..." אני אומר בשקט, "אתה חייב לישון, טומי, מחסור בשינה זה הדבר האחרון שאתה רוצה בגילך." היא אומרת, "וכבר יש לך עיגולים שחורים מתחת לעיניים, זה גומר לי את כל המייקאפ." היא מוסיפה, ספק בצחוק ספק ברצינות. אני שותק ומתיישב על הכורסה, בפעם האחרונה כנראה

לילי - אני בוחנת את השמלה שלי, בערך בפעם המיליון, כי זה הדבר הכי טוב שיש לי לעשות כרגע. שמלה לבנה עם כתפיות, "זרוקה" אך מפוארת, עד אמצע הירך, הכתפיות עשויות מבד יותר בוהק. השיער שלי מפוצץ ספריי מנצנץ ומבריק, אבל סוג של צמה-סביב-כל-הראש בלוף, שאר השיער פזור ומלא בקבוקים בסוף. שרשרת יפה עם תליון של פנינה קטנה - קיבלתי אותה מתנה ממחוז 4 כאות הוקרה - איפור עיניים עדין בצבע בוהק מעט וכסוף קצת, עיפרון שחור, אודם בהיר, סומק, קצת מייקאפ, עגילים קטנים ולא מזיזים. צמיד כסוף על מפרק יד שמאל, טבעת עדינה על אצבע אחת ביד שמאל. על כל הציפורניים, לק שקוף ואיורים קטנים (אחד על כל אצבע) של עורבני חקיין כסוף, מלא כולו רק קווים כללים. על האמה אבן קטנה ועדינה ופרנג' לבן על כל האצבעות. ברגליים לק שקוף - למרות שלא רואים. נעלי פלטפורמה לבנות. לקח לסידוונה יותר מחמש שעות לסיים את כל זה. חשבתי שאני מתחרפנת.

טומי - ליסוון יוצאת לרגע מהחדר וחוזרת עם כוס מים, "תשתה."

לילי - אני מחליקה את ידי על חצאית השמלה בהיסח הדעת, מחכה שיקראו לי לצאת החוצה.

טומי - אני שותה את המים

לילי - כעבור חמש דקות מישהו נכנס וקורא לי לצאת למסיבה. אני נעמדת ויוצאת בתחושת הקלה. זאת המסיבה האחרונה.

טומי - אנחנו יוצאים לבית ראש העיר, מחוז 12 נראה כמו חורבה