שירשור לי ולגל ♥

לילי - "איפה אפי?" אני שואלת.

טומי - "מתלבשת או מתארגנת... או עושה משהו בסגנון..." אבא אומר בשיעמום

לילי - "ברור." אני מחייכת.

טומי - אנחנו מחכים לאפי שמגיעה אחרי כמה דקות

לילי - "קדימה, קדימה, אנחנו מאחרים!" קוראת אפי בקולה הצווחני. "מעניין למה..." אני ממלמלת.

טומי - אנחנו מתחילים לצאת

לילי - אנחנו יורדים במעלית, בעוד אפי ממלמלת כל הזמן כמה שאנחנו מאחרים.

טומי - "אפי, תרגעי יהיה בסדר." אני אומר בצחוק

לילי - אני נושכת את השפה שלי כדי להבליע חיוך. "טומי?"

טומי - "לילי?" אני עונה לה באותו טון

לילי - "קודם.. כשהתעוררתי.. אתה אמרת 'מזלך'. למה התכוונת?"

טומי - אני מושך בכתפי, "לא זוכר"

לילי - "טומי."

טומי - "אני באמת לא זוכר."

לילי - "שקרן."

טומי - "תקראי לי שקרן, רק תזכרי מי יודע לשקר מבין שנינו."

לילי - אני נועצת בו מבט.

טומי - אני מחייך חצי חיוך

לילי - אני מגלגלת עיניים ואנחנו יוצאים מהמבנה.

טומי - הנסיעה במכונית לרכבת מעצבנת.

לילי - אני משחזרת במוחי את השיחה במעלית. "רגע. אתה קראת לי שקרנית קודם?" אני שואלת לפתע.

טומי - אני צוחק

לילי - "מה? אני רצינית. אתה קראת לי שקרנית, או לא?"

טומי - "אז...?"

לילי - אני עושה לטומי פרצוף.