שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני שותק לרגע ואז אומר. "שלי."

לילי - אני משעינה את ראשי על החלון ונשארת ככה.

פיטה - "אז למה היא אמרה שזה רעיון שלה?"

טומי - "לא יודע."

פיטה - "אני לא יודע למי להאמין." אני אומר בכנות.

טומי - "אתה צריך להאמין לי. משתי סיבות: אני אומר אמת, והשניה - ממתי אני יודע לשקר?"

פיטה - "אבל למה שלילי תשקר?" אני מקשה.

טומי - "כי היא יודעת מה נכון. היא יודעת שזה אני והיא מנסה לכפות עלי. היא יודעת שעלי אתה תמיד תכעס. היא יודעת שהאשמה היא שלי. ויש לה לב טוב." אני אומר ומביט עליו במבט רציני.


שיר כל כך יפה...

פיטה - "למה אתה חושב שאני תמיד כועס עלייך?"

זה שיר מדהים ♥ וההתחלה שלו היא מהסיפור 'הנסיך הקטן' נכון? כל הקטע עם הכבשה, והשושנה.... וחסר לך אם לא קראת את הנסיך הקטן!

טומי - "לא אמרתי תמיד." אני מתגונן.

ברור שקראתי! בכיתה ה. ביום העצמאות. הקצבתי לעצמי 3 ימים ואז עברתי לקרוא את ווינ"ב ה7.

פיטה - "זה בדיוק מה שאמרת. אבל אני לא אתחיל להתווכח איתך על זה. למה עשית את זה? עוד אחרי שאמרתי לך לא?"

אני קראתי בשעתיים.

טומי - "רציתי לבדוק אם זה באמת משנה. שאנחנו כאן או לא."

זה ספר פילוסופי

פיטה - אני נאנח שוב. "טומי, זה משנה."

ואז קראתי שוב

טומי - "אז אתה מודה, שזה כן משנה. שאנחנו סתם תירוץ. גם אני סתם תירוץ אבא? תענה לי בכנות."

פיטה - אני שותק.

טומי - "אני מודה לך על הכנות." אני אומר

פיטה - "טומי, תראה..." אני מתחיל ומשתתק.

טומי - "מה?"

פיטה - "אתם לא תירוץ, זה... פשוט על זה אנחנו מדברים. זה הכל. זה לא קשור אחד לשני."

טומי - "ואני אמור להאמין לך כי?"

פיטה - אני נאנח שוב. "תקשיב, טומ'ס. זה לא חשוב עכשיו. אותי יותר מעניין שתסביר לי בדיוק למה עשית את מה שעשית."

טומי - "כי נמאס לי."

פיטה - "ממה בדיוק?"

טומי - "שאתה חושב שאני לא מסוגל להבין ולקלוט דברים בעצמי."

פיטה - "אני לא חושב את זה."

טומי - "עזוב אותי, מלארק."