טומי - אנחנו הולכים במסדרון, עבר הרבה זמן מאז שיצאתי מהחדר לכל כך הרבה זמן. אנחנו נכנסים לחדר האוכל, אבא יושב שם לבד ואוכל משהו שנראה כמו לחם עם חמאה. "שלום לך, חשבתי שלא אראה מישהו יושב על הכיסא הזה יותר..." אבא ממלמל. "היי." אני רק אומר ומתיישב.
טומי - "אני יכול להתקשר?" אני שואל, משהו מדאיג אותי קצת. בפעם האחרונה שדיברנו היא הייתה מצוננת, ומאז עבר כמעט שבוע. "אחרי האוכל." אפי נכנסת בעליזות מיותרת. "בתיאבון!" היא אומרת ומתיישבת בכיסאה. אני משפיל מבט לצלחת שלי. "בתיאבון אפי,"