שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מחייך בממזרות.

חחחחחח ממזרות?

לילי - "אני צריכה לחטא את זה." היא מודיעה. אני מהנהנת, בלי לפקוח עיניים. זה עומד לשרו... איי!! אני נושכת את הפה התחתונה שלי.

טומי - "תביא." אני אומר

לילי - "זהו." פרים אומרת, ומניחה תחבושת קרה על הרגל שלי. "עוד משהו שכואב לך?"

טומי - הוא קם ונעלם לרגע. הוא חוזר עם פאזל של 1200 חלקים. "מתחילים?" הוא שואל

חחחחח 1200 חלקים.... בהצלחה

לילי - אני פוקחת עיניים ומנידה בראשי. אני מהססת לרגע. "מה קרה?" פרים שואלת ומתיישבת על קצת המיטה שלי. היא מלטפת את שיערי. "את מוכנה להעביר בשבילי משהו?" אני שואלת.

טומי - אני מהנהן ואנחנו מתחילים

לילי - "בטח, חמודה." היא אומרת. "מה את רוצה שאני אעביר?" אני מצביעה בסנטרי על השולחן שלי. "את יכולה להביא לי דף ועיפרון?" פרים מהנהנת. "כן. אבל אני לא מרשה לך לכתוב. אמרתי לך כבר לא להזיז את היד."

טומי - "לאן זה?" הוא שואל אותי פתאום.

לילי - אני מהססת שוב. "את יכולה לכתוב בשבילי?" אני שואלת. פרים מהנהנת, מביאה דף ועיפרון ומתיישבת בחזרה לידי.

טומי - "זה... אממ.. לא יודע. נחכה ונגלה." אני אומר

לילי - אני אומרת לפרים מה לכתוב. "'טומי, מה קרה? הכל בסדר? עשיתי משהו שפגע בך קודם? אני שברתי את הרגל, ואסור לי לקום מהמיטה בשבועיים הקרובים בערך. אתה יכול לבוא לבקר אותי? לילי.'"

טומי - אנחנו יושבים שקועים בפאזל.

לילי - פרים מסיימת לכתוב ומקפלת את הפתק. "אני אעביר אותי." היא מבטיחה לי. "מזל טוב, דרך אגב." אני מחייכת. "דאגתי לך נורא, את יודעת? היית מדהימה שם."

טומי - אני מחבר חלק לחלק

לילי - "אני לא." אני אומרת. "למה את אומרת ככה? זה לא נכון." היא מנידה בראשה ומטלטלת את שערה הבלונדיני.

טומי - "מה מתחשק לך לארוחת צהריים?" הוא שואל פתאום. "יש עוף.. ויש דג... רגע אתה בעצם לא אוהב דגים... אז יש רק עוף." הוא מסביר

לילי - אני מושכת בכתפיי.

טומי - אנחנו שותקים. אין לנו שפה משותפת. אנחנו מדברים כדי לא להרגיש רע. האויר עדיין עומד

לילי - "את לא רוצה לדבר על זה, נכון?" שואלת פרים. אני מחייכת אליה חיוך ביישני, שאומר 'נכון'.

טומי - אנחנו יושבים רכונים מעל הפאזל בערך חצי שעה.

לילי - פרים ממשיכה לדבר על כל מיני דברים. אמא נכנסת לחדר אחרי זמן מסוים.

טומי - מרטין קם ומתמתח. "רוצה לשחק כדורגל?" הוא שואל. "לא יכול... אסור לי לעשות ספורט בזמן הקרוב." אני ממלמל

לילי - פרים מעדכנת את אמא לגבי הרגליים והיד שלי בזמן שהיא מכניסה את הפתק לכיסה. אני בוהה בקיר, לא מקשיבה.

טומי - "אה.. באסה.. אז... רוצה לאכול?" הוא שואל. "בסדר..." אני אומר וקם.