שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מביטה מהחלון שלי אל ה"נוף" המוכר כל כך.

גייל - אני מושך בכתפיי. "רציתי לשמוע את דעתך קודם."

קטניס - "טוב. בתור התחלה זאת דעתי. כי קודם כל זאת חייבת להיות דעתי. ודעתי היא טובה. אבל... לילי.. היא בת 12, גייל. זה כמו להטיל פצצה. קודם נשאל את דעתה." אני אומרת

לילי - אני מסתכלת על החלון של טומי. הלוואי שיסתכל לפה... אני רוצה לדעת מה עבר עליו היום.

גייל - "להטיל פצצה? לא טיפה הגזמת?"

טומי - אני מתקלח ויוצא.

קטניס - "לא. נשאל אותה."

לילי - אני מטפסת על המיטה ומתיישבת על אדן החלוון. הוא בקומה השנייה, אבל אין שום סיכוי שאני אפגע או אפול. נדמה לי.

גייל - "את יודעת שבסוף זאת הדעה שלנו שקובעת, נכון?"

טומי - אין לי כוח ללבוש עלי בגדים אז אני נשאר בתחתונים. אני מתיישב על עדן החלון.

קטניס - "ברור. פשוט..." אני אומרת

לילי - אני מרימה את מבטי ומצחקקת. טומי יושב על אדן החלון שמולי.

גייל - "מה?" אני שואל.

טומי - אני מביט החוצה ומבחין בלילי שמצחקקת בחלון האלכסוני. אני מוציא מחברת וכותב עליה עם עט עבה במיוחד. "לא נמאס לך לראות אותי ככה?"

לילי - אני מצמצמת את עיני וקוראת. אני מחייכת. 'תלוי אם לך אכפת.' אני כותבת לו על דף בחזרה.

טומי - "אממ.. דיי אכפת לי... אני לא נראה במיטבי." אני כותב ומוסיף חייכן

לילי - אני צוחקת. 'למה לא?' אני כותבת.

טומי - "אני צריך ללכת." אני כותב ואז מוסיף. "אמא שלי הכינה משהו עם ריח טוב במיוחד."

לילי - 'בתאבון.' אני כותבת לו.

טומי - אני מהנהן לעברה.

קטניס - "אז מה נגיד לה?"

לילי - טומי חוזר לחדר שלו ואני חוזרת לסתכל על הרצפה.

גייל - "מה שאת חושבת שכדאי..."

קטניס - "לשאול אותה"

טומי - אני לובש את החולצה הראשונה שאני רואה ומכנס עד הברכיים. אני יורד למטה

לילי - אחרי כמה דקות אני גם חוזרת לחדר שלי.

גייל - "בסדר." אני אומר, לא משוכנע.

טומי - אמא אפתה עוגה.

קטניס - "שנקרא לה?"

לילי - אני יוצאת מהחדר שלי ויורדת במדרגות. אמא ואבא מדברים.

גייל - "עכשיו?"

המטרה היא למשוך את הזמן כדי שהיא תקשיב להם בסתר.

קטניס - "מתי שרק נרצה. הדעה שלה חשובה לי."

לילי - אני מתחבאת מאחורי הקיר. אני לא יודעת למה, אבל אני שומעת שהם מדברים עלי.

גייל - "בסדר... אבל זאת החלטה שלנו בסופו של דבר." אני אומר.

טומי - אני מביט על הנרות הדלוקים על העוגה. "ברצינות?" אני שואל.

קטניס - "אני יודעת. אבל זה קשור אליה גם. בסופו של דבר. ונראה לי שהיא בסדר עם המצב הנוכחי. צריכים לשאול אותה."

לילי - "לשאול אותי מה?" אני שואלת, ומבהילה לגמרי את אמא ואבא.

גייל - אני קופץ ממקומי.

קטניס - אני קופצת

לילי - "מה לשאול אותי?" אני חוזרת.

גייל - אני מסתכל על קטניס.