שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מביט במים.

קטניס - "אבל?" אני שואלת.

לילי - אני חולפת ליד המראה ונעצרת. "משהו לא בסדר אצלי. החצאית הזאת מתחילה להיות לי נוחה." אני רוטנת.

גייל - "למה תמיד חייב להיות אבל?"

קטניס - "כי אני מכירה אותך גייל. זה לא מצא חן בעיניך כל ה... מה שהיה ביני לבין פיטה. אני יודעת לזהות את זה." אני אומרת

לילי - אני נכנסת לאמבטיה ומפעילה את המים.

גייל - "אז מה? היה ועבר."

קטניס - "תפסיק." אני אומרת

לילי - אין מים חמים. כמובן. יש רק מים פושרים.

גייל - "להפסיק מה?"

קטניס - "אתה יודע."

לילי - אני מתקלחת, ונותנת למים החמים לשטוף אותי.

גייל - "אני לא. אז תספרי לי."

קטניס - אני משתתקת

לילי - אני לא שומעת שום דבר מלמטה, ולא מתחשק לי לדעת מה קורה שם.

גייל - "קדימה קטניס. זה לא שאני אכעס." אני משדל אותי.

קטניס - "אתה לא מרוצה מהמצב. ואני לא יודעת מה לעשות כדי שתבטח באהבה שלי אלייך."

לילי - אני יוצאת מהמקלחת אחרי רבע שעה.

גייל - "אבל קטניפ... אני בוטח בך."

קטניס - אני חוששת שאתחיל לבכות.

לילי - אני נכנסת לחדר שלי. הוא נשאר בדיוק כמו שהשארתי אותו.

גייל - אני מחבק את קטניס. "אל תבכי. אין על מה. הכל בסדר, לילי חזרה, אנחנו בטוחים. הכל בסדר." אני לוחש לה.

קטניס - "אתה חושב?"

לילי - אני מתלבשת במהירות.

גייל - "אני בטוח..." אני מהסס לרגע. "אבל?" קטניס שואלת. "פשוט... הבית היה נורא ריק בלעדיכן. וחשבתי שלא תזיק פה עוד קצת חברה." אני אומר. אני מקווה שקטניס תבין את הרמז.

קטניס - "גייל, אני לא עומדת לקנות כלב או חתול." אני אומרת

לילי - אני שומעת את אמא ואבא מדברים מהסלון.

גייל - "לא דיברתי על כלב או חתול. לא דיברתי גם על חיה." אני אומר בזהירות.

קטניס - אני מבולבלת "מה?" אני שואלת.

לילי - אני מתיישבת על המיטה שלי ומסתרקת בשיעמום.

גייל - אני מניח את ידי על הבטן של קטניס ומרים אליה את עיני.

קטניס - אני כמעט מתפקעת מצחוק

לילי - אני מתירה את הקשרים בשיערי.

גייל - "מה?" אני שואל, נעלב.

קטניס - "גייל." אני אומרת ונושקת לו.

לילי - אני מסיימת להסתרק וקולעת לעצמי צמה. "אני סוף סוף בבית..." אני לוחשת לעצמי.

גייל - "קטניפ." אני אומר כשהיא מפסיקה לנשק אותי.

קטניס - "מה קרה? אתה רוצה לדעת את דעתי? אני אוהבת את הרעיון. הוא מוזר. אבל... לילי?" אני נואמת