שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מגחך. "באמת לילי?"

לילי - "אל תשאל אותי. אני מחקה את אחת הילדות מהבית ספר."

טומי - אני מגחך.

לילי - "מה?" אני שואלת בהתגוננות.

טומי - "כלום"

לילי - "בסדר."

טומי - אנחנו שותקים

לילי - "טוב, בסדר. אני מאמינה לך." אני אומרת אחרי כחצי שעה.

טומי - אני רק צוחק. צפוי מידי

לילי - אני מחייכת למשמע הצחוק החמוד שלו.

טומי - "אז. ראית אותי מהחלון, בחדר, בטבע. איפה עוד לא?" אני שואל בצחוק

לילי - "אממ... במאפיה?" אני שואלת ומחייכת.

טומי - "נכון. ואיפה עוד?" אני מתעניין

לילי - "א..אני לא יודעת..." אני אומרת במבוכה.

טומי - אני מחייך

לילי - אני מסמיקה.

טומי - "יש לנו מה לאכול?" אני מתעניין

לילי - "אני לא זוכרת ממש... תבדוק אם יש משהו בתיק שלך, אני אבדוק בשלי." אני אומרת.

טומי - לילי זורקת לי את התיק ואני בודק. כלום

לילי - "יש פה.... כלום האמת." אני אומרת.

טומי - "גם כאן."

לילי - אני נאנחת. "טוב, תן לי את הקשת. אתה יותר קרוב." אני אומרת לטומי.

טומי - "זה יכאיב לך..."

לילי - "ואתה רעב. תן לי." אני אומרת.

טומי - "לא."